מבואות

כללי

הספר האדום של עופות ישראל נועד להעריך את מצבם של מיני העופות המקננים ברחבי ישראל. כתיבתו מבוססת על מיטב המידע והשיפוט של עשרות צפרים מומחים שנטלו חלק באיסוף הנתונים ובכתיבת חוות-דעת על אוכלוסיות מינים. תפקידו העיקרי הוא להגדיר את המינים הנמצאים בסכנה ולהצביע על הפעולות הנדרשות כדי למנוע את היעלמם מנופי הארץ. הספר מספק בסיס חשוב למדיניות שמירת טבע, אם כי יש לציין שהערכת הסיכון למין איננה השיקול היחיד בקביעת סדרי עדיפויות לפעולות שמירת טבע ולתכניות שימור.

המהדורה הנוכחית של הספר (2017), מהווה עדכון לפרק העופות בספר האדום של החולייתנים בישראל (2002), שהיה הספר האדום הראשון שיצא לאור בישראל. לעדכונו חשיבות רבה, בשל השינויים המהירים הנצפים בשנים האחרונות בתפוצתם של המינים, כמו גם בבתי גידולם ובאיומים הנשקפים להם. על פי הנחיות ארגון שמירת הטבע העולמי International Union for Conservation of Nature– IUCN מומלץ לעדכן את הספרים האדומים האזוריים אחת לעשר שנים לכל היותר.

הספר האדום של העופות מבוסס על הקריטריונים והקטגוריות להערכת מצב הסיכון של המינים כפי שנוסחו על-ידי IUCN ועל הנחיות ארגון זה להתאמת דרגת הסיכון לרמה הלאומית/אזורית (IUCN 2010).

תהליך ההערכה של כל אחד ממיני העופות כלל בשלב הראשון בחינה אל מול הקריטריונים הגלובליים להערכת סיכון (IUCN 2013), בשלב השני התאמה לישראל בסיוע הקריטריונים האזוריים (שנכתבו על ידי עורכי הספר בארץ), לקבלת דרגת הסיכון האזורית הסופית.

עקרונות הערכת הסיכון של ה-IUCN מבוססים באופן כללי על המצב העדכני של השפע והתפוצה המרחבית של המין הנדון ועל המגמות המסתמנות בפרמטרים אלה לאורך הזמן. כדי להתבסס על מידע כמותי ככל הניתן, נעשה מאמץ לרכז מידע על תפוצתם של מיני העופות המקננים בישראל מתוך מאגרי מידע של רשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, כולל דיגיטציה של מידע.

בכדי לשקף את תמונת המצב הטובה ביותר נכון לכתיבת הספר (2017) נעשה מאמץ גדול לרכז ידע ממקורות שונים - עורכי הספר שיקללו את הידע הרחב של צפרי ישראל בהתחשב במומחיותם במינים שונים ובאזורי תפוצה שונים. לצורך כך נבנתה תשתית מחשובית המאפשרת הזנת מידע, הצגתו והנגשתו בכדי ליעל את שיתוף המידע בין הצפרים המומחים ולקלוט את ההיזונים החוזרים מהם. התשתית המחשובית נבנתה כך שתתמוך גם במהדורות עתידיות של הספר האדום ותסייע לעדכון שוטף של המידע.


מיני העופות הנכללים בהערכה

מיקומה המיוחד של ישראל בין שלוש יבשות ובמפגש של מספר אזורי אקלים הופכים את עולם העופות שלה למגוון באופן יוצא דופן. צירי הנדידה העוברים בשמי ישראל הם מהגדולים והחשובים בעולם ואין זה מפתיע על כן שמספר מיני העופות הנצפים בארץ בעונות השנה השונות גבוה לאין ערוך ממספר המינים המקננים בה. כ- 550 מיני עופות נצפו עד כה בארץ, בעוד שמספר המינים המקננים כאן עומד על כ- 200, מהם כ- 180 מקננים באופן קבוע, וכל היתר מקננים באופן אקראי או מזדמן. הספר האדום מתמקד בעופות המקננים בישראל ואינו כולל הערכות סיכון לגבי כל האוכלוסיות וכל מיני העופות הנצפים בארץ לאורך עונות השנה. הספר כולל הערכת מצב למיני העופות המקננים בארץ בעשורים האחרונים, ומתייחס גם למינים שקיננו בארץ במרוצת מאה השנים האחרונות ונכחדו. כמו כן הוכללה רשימה של כלל המינים הנצפים בישראל, והובלטו מינים חולפים וחורפים המוגדרים בסיכון עולמי (Birdlife international 2017).

במהדורת 2017 של הספר האדום לעופות ישראל בוצע סינון והתמקדות בהתאם לקריטריונים הבאים:

  • מוצא המינים. לא בוצעו הערכות סיכון לגבי מינים פולשים (מינים שפלשו לטבע בארץ במאה השנים האחרונות כתוצאה מפעילות אדם, מסחר בחיות מחמד, בריחה מכלובים וכיו"ב).
  • מתנחלים חדשים. לגבי מינים שנתגלו כמקננים בארץ בשנים האחרונות ומוערך כי התפשטותם היא חלק מתהליך טבעי, בוצעה הערכה רק למינים המקננים בישראל ברציפות 10 שנים ויותר (למעט מינים שיש עדויות כי קיננו בארץ במהלך המאה ה- 20, ולפי אופי הממצאים החדשים ניתן להניח שרצף הקינון שלהם בארץ הוא ארוך בהרבה מהידוע לנו).
  • סטטוס קינון. בספר נכללו כל המינים שמקננים בישראל מדי שנה או כמעט מידי שנה (וכן כאלה שקיננו באופן עקבי ונכחדו), כלומר שלא הוכללו מינים שהקינון שלהם בארץ הוא ככל הנראה מקרי או מזדמן. לגבי מינים המיוצגים בארץ הן על ידי אוכלוסייה מקננת והן על ידי אוכלוסייה חולפת או חורפת, השאיפה הייתה להפריד את האוכלוסיות ולהתייחס לזו המקננת בלבד.
  • סיכון עולמי - מינים בקטגורית סיכון עולמית (מדרגת "סיכון נמוך", Near Threatened ומעלה) נכללו בהתייחסות כללית ללא הערכת סיכון אזורית.


שיטות העבודה

מכיוון שהמתודולוגיה של IUCN להערכת מצב הסיכון מבוססת על מגמות שינוי בשפע ובתפוצה המרחבית של המין, היה צורך לבנות בסיס מידע מקיף שמרכז נתונים עדכניים על תפוצה בצורה הניתנת להשוואה עם מידע מהעבר. כדי לענות על צורך זה, בחרנו להשתמש בספר "ציפורי ישראל" (Shirihai 1996), הכולל את המיפוי הסיסטמתי והמקיף ביותר שבוצע על העופות בישראל, כמקור ייחוס עיקרי למידע על תפוצה ושפע, וכתבנית להזנת מידע על מצב התפוצה והשפע העדכני. המידע העדכני התקבל מחוות דעת של צפרים (רשימת שמות הצפרים מופיעה בעמוד אודות הפרויקט) ומתצפיות שרוכזו ממאגרי מידע ומסקרים שונים (רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע).


שמות המינים

הרשימה הסיסטמתית המהווה בסיס לספר היא הרשימה המקובלת כיום על ארגוני שמירת הטבע העולמיים (Birdlife International, IUCN), רשימה זו מתעדכנת מידי שנה על פי מיטב הידע שנאסף. השמות העבריים התבססו במידת האפשר על רשימת שמות הציפורים של האקדמיה ללשון העברית כולל מעט תוספות ועדכונים סיסטמתיים מתבקשים המקובלים כיום בהתבסס על הרשימה של לקסיקון הציפורים (הוצאת מפה, 2003), פרסומים ואתרי אינטרנט העוסקים בצפרות בישראל. רשימת שמות הציפורים של האקדמיה ללשון העברית לא עודכנה מזה שנים רבות, היא נמצאת כיום בתהליך של עדכון. כשתתפרסם רשימה חדשה, יעודכנו בהתאם גם שמות המינים באתר הספר האדום.


חלוקה לתקופות וחישוב קצב שינוי

המידע שנאסף ממאגרי מידע ומצפרים חולק לתקופות משנה של עשורים (בלוח השנה הלועזי), ומשך הזמן לחישוב קצבי השינוי בגודלן של אוכלוסיות נלקח כזמן שחלף מסוף עשור הייחוס ועד לתחילת העשור הנוכחי. לדוגמה, במקרים שבהם עיקר נתוני הייחוס לגבי המין לקוחים מ"ציפורי ישראל" (Shirihai 1996), הניתוח בוצע לתקופה של 20 שנה (מצב האוכלוסייה בתחילת העשור הנוכחי לעומת 1990 כזמן שבו הסתיים איסוף המידע לספר). לצורך חישוב הקריטריונים של IUCN, הנחנו שהשינוי בגודל האוכלוסיות הוא ליניארי על פני התקופה כולה (כלומר מין שירד ב- 90% בשני העשורים הללו, קיבל ירידה של 45% בעשור האחרון). תקופות ההערכה מפורטות בטבלה 1.

טבלה 1 – חיווי רבייה על מיני עופות בישראל בתקופות ההערכה השונות

תקופות ההערכה

1981 - 1990

1991 - 2000

2001 - 2010

2011-2020

מספר חיוויי רבייה

12,521*

153

210

12,609

מספר מינים

 196

43

47

184

* מתוכן 12,307 ע"י Shirihai, 1996


מיפוי וחלוקה מרחבית

בכדי להתאים את המידע המרחבי העכשווי למידע מהספר "ציפורי ישראל" (Shirihai 1996), נעשה שימוש באותן שיטות מיפוי, כאשר מפת ישראל חולקה לגריד זהה של 212 משבצות בגודל 11.8X13.8 ק"מ, ובכל משבצת הוצג סטטוס הקינון של המין הנדון. הבחירה בגודל המשבצות הנ"ל נובעת מהחלוקה הבינלאומית המקובלת לרשת של חצאי מעלות (היוצרת משבצות בגודל 47.5X55 ק"מ לערך), אך בגלל גודלה הקטן של ישראל והשאיפה להבנה של התפוצה ברזולוציה מרחבית טובה יותר חולקה מפת ישראל למשבצות של שמינית מעלה כך שכל משבצת של חצי מעלה חולקה ל- 16 משבצות קטנות יותר.


סטטוס הרבייה בכל משבצת

סטטוס הרבייה מהספר "ציפורי ישראל" (Shirihai 1996) עבר דיגיטציה והוזן לכל משבצת בבסיס המידע. בכדי לאפשר השוואה של נתונים עדכניים עם נתוני הספר הוחלט להיצמד להגדרות סטטוס הרבייה של הספר (טבלה 1). מערכת מידע עם ממשק אינטרנטי ייעודי פותחה לצורך הזנת מידע של צפרים לכל משבצת. המערכת מציגה את סטטוס הרבייה עפ"י "ציפורי ישראל" בכל אחת ממשבצות המפה, ומאפשרת לכל צפר להזין חיווי רבייה, כלומר, הערכתו לסטטוס הרבייה של המין במשבצת הנבחרת (בעשור הנוכחי או בעשורים קודמים). בסה"כ כ-35 צפרים תרמו כ- 13,000 חיוויי רבייה שונים (טבלה 1).


כללים לשקלול חיוויי רבייה במפת התפוצה המאוחדת

הוחלט כי עורכי הספר יהיו רשאים להגדיר חיוויי רבייה שהתקבלו מצפרים כלא תקפים כך שלא ישמשו במפת התפוצה המאוחדת. במידה והתקבלו חיוויי רבייה למשבצת מיותר מצפר אחד, מפת התפוצה המאוחדת קיבלה את ערך צפיפות הרבייה החיובי השכיח (כלומר, זה המצביע על כך ש- "יש רבייה במשבצת", בצפיפות הקינון השכיחה ביותר מבין חוות הדעת). במשבצת שבה לא היה ערך יחיד של שכיח חיובי לצפיפות רבייה, מפת התפוצה המאוחדת קיבלה את ערך צפיפות הרבייה החיובי הנמוך מבין חיווי הרבייה למשבצת.

כל מקרה של קונפליקט חריף בחיוויי רביה לאותה משבצת (כאשר חלק מחיוויי הרבייה מדווחים על "רבייה" בעוד שחיוויי רבייה אחרים מדווחים על "היעדר רבייה" במשבצת) הובא להכרעה של עורכי הספר.


שקלול המידע למפת תפוצה מאוחדת

כל חיוויי הרבייה שניתנו ע"י הצפרים שוקללו ליצירת מפת תפוצה מאוחדת אחת לכל מין לכל תקופת זמן להערכה. במקרה שהתקבלו מספר חיוויי רבייה שונים לאותה משבצת התבצע שקלול עפ"י כללים להכרעה בין חיווי רבייה (להלן). מידע על תצפיות נקודתיות מתוך מאגרי המידע שימש גם הוא להוספת חיוויי רבייה בהתאם לשיקול דעת של העורכים. מתוך מפת התפוצה ניתן לחשב את שטח התפוסה (AOO – Area Of Occurrence) – השטח הכולל של משבצות המפה שבהן נצפה המין בקינון בעשור הרלוונטי.


משכי דור של כל המינים

ידיעת משך הדור של כל אחד מהמינים נחוצה לצורך חישובי קצב השינוי בתפוצה או בשפע בהתאם לקריטריונים של IUCN (משך דור מוגדר כגיל הממוצע של הבוגרים המתרבים באוכלוסייה). המידע של משך הדור המוערך עבור מרבית מיני העופות בעולם התקבל מצוות הספר האדום העולמי של (BirdLife International (Andy Symes 2013 והוטמע במערכת המידע לצורך חישוב מגמות השינוי.


חישובי השפע וקצב שינויו

לגבי חלק מהמינים ישנן הערכות מהימנות של גודל אוכלוסיותיהם שהתקבלו מסקרים או מספירות ארציות. לגבי מינים אלה נעשה שימוש בנתון של מספר הפרטים באוכלוסייה לצורך חישוב קצב השינוי בגודלה לאורך משך הדור של המין. למינים שאין לגביהם הערכה מהימנה של גודל האוכלוסייה חושב אומדן מדד שפע כולל שהתבסס על שקלול השפע היחסי של המין (טבלה 2) בהתאם למפת התפוצה המאוחדת שלו. למעשה השפע היחסי חושב כסכום על פני כל המשבצות של מדדי השפע שניתנו לכל משבצת, תוך שימוש בנוסחה:

(EA (estimated abundance = אינדקס לאומדן שפע ארצי של המין בתקופת הזמן הנדונה. (חושב עבור העשור 1981 – 1990 ועבור העשור הנוכחי 2011 – 2020).

(RA(relative abundance = מספר הפרטים הבוגרים המקננים בכל משבצת שבה הוגדר סטטוס רבייה i (צפיפות גבוהה, צפיפות נמוכה, ספורדי, אתרים מוגבלים, אין רבייה).

Ni = מספר המשבצות שהמין קיבל בהם סטטוס רבייה.

חישוב קצב השינוי באומדן השפע הארצי של המין התבסס על הפרש אומדני השפע הארצי בין העשור הנוכחי (2011 – 2020) לעשור 1981 – 1990.

 

טבלה 2 – הגדרת סטטוס רבייה במשבצת עפ"י "ציפורי ישראל" (Shirihai 1996)

סטטוס רבייה

הסבר

 מדד שפע יחסי

צפיפות גבוהה (High Density)

חלק ניכר מהמשבצת (חצי ויותר) כולל בתי גידול המתאימים לרביית המין והוא מאכלס אותם בצפיפות גבוהה יחסית (בהתאם למאפייני החיים של המין, גודל הטריטוריות וכד').

1.0

צפיפות נמוכה (Low Density)

חלק ניכר מהמשבצת (חצי ויותר) כולל בתי גידול המתאימים לרביית המין והוא מאכלס אותם בצפיפות נמוכה יחסית (כנ"ל).

0.5

ספורדי (Sporadic)

המין מקנן במשבצת מדי פעם, לא כל שנה.

0.2

אתרים מוגבלים (Localized)

המין מנצל רק חלק קטן מתחום המשבצת לרבייה.

0.2

אין רבייה (No breeding)

אין עדות לרבייה של המין במשבצת.

0.0


חישוב מדד ודאות

לכל מין חושב מדד ודאות שמשקף את מידת שלמות הידע הקיים בידנו על תפוצת המין בארץ. חישוב המדד התבסס על מספר המשבצות במפת התפוצה המאוחדת -2011 – 2020 שקיבלו סטטוס רבייה, לחלק למספר המשבצות שבהן המין נרשם כמקנן בתקופה 1981 – 1990. אם מדד הודאות קטן מ-0.7 הוחלט שלא לבצע חישובי הערכה לדרגת הסיכון של המין. במקרים אלה בוצעה הערכה כללית למצבו של המין על ידי עורכי הספר, מינים שהם בוודאות שכיחים ואינם במגמת ירידה קיבלו את הדרגה "לא בסיכון" (LC), ואילו מינים שיש חשש שאוכלוסיותיהם יורדות קיבלו את הדרגה "מידע חסר" (DD).


חישוב דרגת הסיכון באמצעות הקריטריונים הגלובליים

בשלב הראשון חושבו דרגות הסיכון של כל המינים באמצעות הקריטריונים הגלובליים של IUCN. הניתוח בשלב זה בוצע כאילו ישראל היא תחום התפוצה הבלעדי של המין, ללא השפעות חיצוניות על האוכלוסיות כאן, ובהתעלמות מהעובדה שהן מהוות בדרך-כלל נתח קטן מאוד מהאוכלוסייה העולמית (גורמים אלה שוקללו בהמשך בשלב ההתאמה האזורית). טבלה 3 מציגה את הקריטריונים הגלובליים של IUCN ואופן המימוש שלהם להערכת האוכלוסיות בישראל. חלק מהקריטריונים לא מומשו, בגלל אחת משתי הסיבות:

  • הקריטריון אינו מתאים לגודלה המצומצם של ישראל
  • חוסר בידע וביכולת לצפות את השינויים שיתרחשו בישראל בעשורים הקרובים מבחינת שימושי קרקע, שיש להם פוטנציאל השפעה גדול על מצבן של חיות הבר, הוחלט שלא לממש קריטריונים העוסקים בחיזוי עתידי. סביר שמימוש של קריטריונים אלה היה גורם להחמרה במצבם של מינים בגלל הצפי לאובדן שטחים פתוחים עקב גידול דמוגרפי של תושבי ישראל והשינוי הצפוי של שטחים טבעיים רבים לשטחים מפותחים מסוגים שונים.

טבלה 3 - הקריטריונים הגלובליים שנקבעו על ידי IUCN ואופן המימוש שלהם בתהליך ההערכה (כולל קריטריונים שלא מומשו)

קריטריון

מהות הקריטריון

CR

EN

VU

אופן המימוש/סוגי המדדים

A

ירידה בגודל האוכלוסייה (מחושבת על פני 10 שנים או 3 דורות, הארוך מבניהם)

A1

כאשר הגורמים לירידה ידועים/ הפיכים/אינם פעילים בשטח

ירידה של 90% ויותר

ירידה של 70% ויותר

ירידה של 50% ויותר

לא מומש

A2

כאשר הגורמים לירידה אינם ידועים או אינם הפיכים או עדיין פעילים בשטח

ירידה של 80% ויותר

ירידה של 50% ויותר

ירידה של 30% ויותר

א. תצפיות ישירות - סיכומי סקרים

ב. מדד שכיחות רלוונטי למין – על פי מפת התפוצה המשוקללת (מתצפיות וחוות-דעת צפרים)

ג. צמצום שטח המחייה (AOO) – על פי מפת התפוצה המשוקללת כנ"ל

A3

ירידה כנ"ל הצפויה ע"פ הערכה להתרחש בעתיד

ירידה של 80% ויותר

ירידה של 50% ויותר

ירידה של 30% ויותר

לא מומש

A4

ירידה כנ"ל שהתחילה כבר בעבר וצפויה להמשך בעתיד

ירידה של 80% ויותר

ירידה של 50% ויותר

ירידה של 30% ויותר

לא מומש

B

תחום גיאוגרפי מצומצם

B1

תחום התפוצה (EOO -Extent Of Occurrence) קטן מ:

100 קמ"ר

5,000 קמ"ר

20,000 קמ"ר

לא מומש

B2

תנאי מקדים: שטח המחייה (AOO – Area of Occupancy) קטן מ:

10 קמ"ר

500 קמ"ר

2,000 קמ"ר

ספירת משבצות נוכחות במפת התפוצה המשוקללת (שטח כל משבצת 163 קמ"ר)

כמו כן, אוכלוסיית המין צריכה לענות על 2 מתוך 3 הגדרות:

B2a

אוכלוסייה מקוטעת

האוכלוסייה פרוסה על פני מספר אתרים ומושפעת ממספר גורמי איום

נקבע על סמך חוות-דעת של העורכים

B2b

ירידה מתמשכת

ירידה פחות חמורה לעומת קריטריון A, אבל כזו שצפויה להמשך הלאה

נקבע על סמך חוות-דעת של העורכים

B2c

תנודות חריפות

תנודות של סדר-גודל אחד לפחות בין שנה לשנה במספר הפרטים או בתחום המחייה

נקבע על סמך חוות-דעת של העורכים

C

אוכלוסייה קטנה ומצטמצמת

תנאי מקדים

מספר הפרטים הבוגרים באוכלוסייה קטן מ-

250

2,500

10,000

נקבע על סמך סיכומי ספירות ארציות (מ- 1990 ואילך).

כמו כן, אוכלוסיית המין עונה על לפחות הגדרה אחת מבין C1, C2:

C1

ירידה מתמשכת נצפית או מוערכת של לפחות:

25% על פני 3 שנים או דור אחד

20% על פני 5 שנים או 2 דורות

10% על פני 10 שנים או 3 דורות

נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (משוקללת עכשווית לעומת מפת השפע ב"ציפורי ישראל")

C2

ירידה מתמשכת נצפית או מוערכת (בהיקף כלשהו) וכן לפחות תנאי אחד מבין שניים:

C2a1

מספר הפרטים הבוגרים בכל תת-אוכלוסייה קטן מ:

50

250

1,000

נקבע על פי סיכומי ספירות באתרים

C2a2

אחוז הפרטים הבוגרים הנמצאים בתת-אוכלוסייה אחת

90-100%

95-100%

100%

לא מומש

C2b

תנודות חריפות במספר הפרטים הבוגרים באוכלוסייה

 

 

 

נקבע על סמך חוות-דעת של העורכים

D

אוכלוסייה קטנה מאוד

 

מספר הפרטים הבוגרים באוכלוסייה קטן מ-

50

250

 

 

D1

 

 

 

1,000

 

D2

שטח המחייה (AOO) קטן מ- 20 קמ"ר או מספר אתרי המחייה קטן/שווה ל- 5

 

 

 

לא מומש

E

אנליזה כמותית

 

ניתוח כמותי המציג שההסתברות להכחדה היא:

50% ויותר ב- 10 שנים או 3 דורות

20% ויותר ב- 20 שנה או 5 דורות

10% ויותר ב- 100 שנה

משך הזמן (3/5 דורות) לא יעלה על 100 שנה


התאמת קטגוריות הסיכון האזורי

בשלב זה נערכה התאמה של דרגות הסיכון שהמינים קיבלו על סמך הקריטריונים הגלובליים לתנאים הייחודיים של ישראל, למצב האוכלוסיות המקומיות ומידת הקישוריות שלהן לאוכלוסיות שכנות. פעולה זו בוצעה בעזרת הקריטריונים האזוריים הבאים (הוחלט שכל מין עשוי לקבל קריטריון אזורי אחד בלבד):

I1. אוכלוסיית מקור/מבלע (source/sink): אבחנה בין מינים שעשויים ליהנות מאפקט הצלה (Rescue effect), קרי האוכלוסייה המקננת בישראל נתמכת מהגירה של פרטים מארצות שכנות לתחום ישראל (בשנים מסוימות כשהתנאים מתאימים לכך או כתוצאה משינויים הדרגתיים), לעומת מינים שישראל מהווה אוכלוסיית מקור (Source) עבור מדינות שכנות (לדוגמה עופות דורסים שמתרבים בארץ וניצודים בארצות השכנות):

  • אפקט הצלה (תמיכה על ידי הגירה מבחוץ): הורדה של דרגת סיכון אחת.
  • ישראל מהווה אוכלוסיית מקור (האוכלוסייה המקומית מאבדת פרטים למדינות שכנות, בעיקר בגלל צייד): העלאה של דרגת סיכון אחת.

I2. מינים שנמצאים בקצה גבול תפוצה עולמית, ושהתפוצה שלהם בישראל זניחה ביחס לכלל אוכלוסיות המין בעולם: הקריטריון נועד לשקף את הסיכון המופחת להכחדה של מינים שהאוכלוסייה שלהם בישראל מהווה אוכלוסיית שוליים וחלק זניח מהאוכלוסייה העולמית (ולכן מאז ומעולם קיננו כאן במספרים קטנים, כמו מרבית המינים הייחודיים לחרמון):

  • האוכלוסייה הישראלית היא אוכלוסיית קצה ומהווה נתח זניח (קטן מ- 1%) של אוכלוסיית המין (או התת-מין המקומי): הורדה של שתי דרגות חומרה.
  • האוכלוסייה הישראלית היא אוכלוסיית קצה אך מהווה נתח לא-זניח (גדול מ- 1%) של אוכלוסיית המין/התת-מין: הורדה של דרגת חומרה אחת.

הורדה בדרגות החומרה נעשו רק למינים שלא נצפתה בהם מגמת ירידה חריפה (20% או יותר ב- 10 שנים). הסייג הזה נועד לתת מענה למצב של הידרדרות מקומית דרמטית שעוד לא נצפתה באזורים אחרים.

I3. תלות בממשק פעיל: קריטריון זה נועד לתת ביטוי לעובדה שעתידם של מינים רבים תלוי בממשק שמירת טבע, בין אם באמצעות תכנית שימור ייעודית או במסגרת ממשק אקולוגי תומך רחב יותר (לדוגמה תחזוקה מסוימת של בתי הגידול, ניהול שמורות-טבע וכדומה):

  • תלות המין בממשק תומך היא מוחלטת: דרגת הסיכון האזורית עולה ל-CR
  • תלות המין בממשק תומך היא גבוהה: העלאה של דרגת סיכון אחת
  • תלות המין בממשק תומך היא נמוכה: אין שינוי של דרגת הסיכון

I4. התאמת הקריטריון הגלובלי D לגודל האוכלוסיות המקומיות: התאמה זו מכירה בכך שתנאי הסף לגודל האוכלוסיות המפורטים בקריטריון הגלובלי D, הוא גדול יחסית לשטחה המצומצם של ישראל. לפיכך, אם מין קיבל דרגת סיכון VU/EN לפי קריטריון D בלבד (כלומר שמספר הפרטים הבוגרים באוכלוסייה קטן מ- 1,000/250 בהתאמה, ולא נרשמה אצלה ירידה משמעותית): הורדה של דרגת סיכון אחת.

טבלה 4 מסכמת את ההתאמות האזוריות להערכת הסיכון. 

 

טבלה 4 - סיכום הקריטריונים לפיהם בוצעו התאמות אזוריות

 

מהות

תנאי

מימוש

I1

אפקט הצלה – תלות בהגירה או אוכלוסיית מקור

אפקט הצלה (האוכלוסייה הישראלית מתוגברת על ידי פרטים ממדינות שכנות)

הורדת דרגת סיכון אחת

 

 

האוכלוסייה הישראלית מהווה אוכלוסיית מקור עבור אוכלוסיות במדינות שכנות

העלאת דרגת סיכון אחת

 

I2

מינים בקצה גבול תפוצה עולמי

האוכ' הישראלית מהווה נתח זניח של האוכ' העולמית

הורדת שתי דרגות סיכון*

 

 

האוכ' הישראלית מהווה נתח גדול מ- 1% של האוכ' העולמית

הורדת דרגת סיכון אחת*

*רק למינים שלא נצפתה בהם מגמת ירידה חריפה (20% או יותר ב- 10 שנים).

I3

תלות בממשק פעיל

תלות המין בממשק תומך היא מוחלטת

העלאת דרגת הסיכון האזורית ל- CR

 

 

תלות המין בממשק תומך היא גבוהה

העלאת דרגת סיכון אחת

 

 

תלות המין בממשק תומך היא נמוכה

(אין שינוי בדרגת הסיכון)

 

I4

התאמת קריטריון D לגודלה של ישראל

המין קיבל דרגת סיכון VU/EN לפי קריטריון D בלבד

הורדת דרגת סיכון אחת


מימוש קטגוריות סיכון נוספות

(NA (Not Applicable – לא הוערך: לא בוצעה הערכת סיכון לגבי אוכלוסייתו של מין שתועד כמקנן בארץ אם הוא עונה לאחת מהאפשרויות הבאות:

- מין פולש. המין הוא מין פולש שהתאזרח בארץ (כתוצאה מבריחה מכלובים או שחרור מכוון) במהלך ה- 150 שנים אחרונות.

- מתנחל חדש. מין שהתאזרח בארץ בשנים האחרונות כחלק מתהליך התפשטות טבעי. בוצעה הערכת סיכון רק למינים שמקננים בישראל ברציפות 10 שנים ויותר.

- מקנן אקראי. בוצעה הערכת סיכון רק למינים שמקננים בישראל באופן עקבי מדי שנה או כמעט מידי שנה (וכן כאלה שקיננו באופן עקבי ונכחדו).

 (NT (Near Threatened – בסיכון נמוך: מין הוגדר ב"סיכון נמוך" כאשר יש עדויות לצמצום בגודל האוכלוסייה או בתחום התפוצה, אך קצב הירידה נמוך מערכי הסף שהוגדרו לשלושת קטגוריות הסיכון העיקריות. מין עשוי לקבל קטגוריה זו כאשר:

- קריטריון A2: קצב הירידה או הצמצום בשטח המחייה קרובים ל- 30% (ערך הסף עבור VU) והם בטווח של 20-30% (על פני 3 דורות/10 שנים, הארוך מביניהם)

- קריטריון B2: המין עומד בתנאי המקדים (תחום מחייה קטן מ- 2,000 קמ"ר), אך לא בשניים מתוך שלושת התנאים הנוספים (אוכלוסייה מקוטעת, תנודות חריפות וירידה מתמשכת).

- קריטריון D: מספר הפרטים הבוגרים באוכלוסייה מוערך ב- 1,000-2,000 פרטים (ערך הסף עבור VU הוא 1,000 פרטים).

(DD (Data Deficient – מידע חסר: מין הוגדר בקטגוריית "מידע חסר" כאשר אין מספיק מידע לבסס הערכה האם אוכלוסיית המין נמצאת בירידה או לא. מין עשוי לקבל את הקטגוריה הזו כאשר:

- מדד הוודאות (Certainty) של המין נמוך מ- 70%. מדד זה הוגדר כאחוז מתוך תחום תפוצת הקינון של המין ב- 1990 (על פי הספר "ציפורי ישראל") שקיבל סטטוס קינון עכשווי כלשהו (בהסתמך בעיקר על חוות-דעת צפרים).

- מין שקיימת אי וודאות לגבי תחום תפוצתו הנוכחית או ההיסטורית.

(RE (Regional Extinct - נכחד כמקנן באזור: מין הוגדר כ- RE כאשר יש רמה גבוהה של וודאות לקבוע שאין בארץ אוכלוסייה מתרבה של פרטים מהמין. כשמדובר בעופות הקביעה הזו היא לעיתים בעייתית, מכיוון שמינים רבים שנכחדו כמקננים בישראל עדיין נצפים כאן כחולפים, חורפים או מזדמנים. חלק מהמינים שנכחדו כמקננים לתקופה של עשרות שנים, אף שבו באופן טבעי לקנן (לדוגמה קורמורן גמד). מסיבה זו ננקטו ההגדרות הבאות:

- מין נחשב כ- RE אם יש סבירות גבוהה שבעבר (במאות ה- 19- 20) הוא קינן בארץ באופן סדיר ורציף, אך לא נצפה כאן כלל כמקנן בעשר השנים האחרונות.

- מין שלא תועד כמקנן בארץ במשך עשר שנים לפחות יוגדר כ- RE כל עוד לא הוכח שקיימת בטבע הישראלי אוכלוסייה המסוגלת להתרבות. כלומר ניסיונות קינון שלא הסתיימו בפריחה של צעירים אינם נחשבים כחידוש אוכלוסיית המין בארץ.


תהליך העבודה ומונחים

בתחילת התהליך הופעלו פילטרים ליצירת רשימת המינים הנכנסים להערכה (מינים טבעיים בלבד, מינים המקננים בארץ ברציפות). לאחר הפעלת הקריטריונים העולמיים, חושבה למינים קטגוריית סיכון ראשונית. הפעלת הקריטריונים להתאמה אזורית הביאה לקביעת קטגוריית סיכון אזורית סופית (בחלק מהמינים ללא הבדל מקטגוריית הסיכון הראשונית). מין שקטגוריית הסיכון האזורית שלו השתנתה כתוצאה מהפעלת הקריטריונים האזוריים, קיבל סמל "מעלה" ( ° ) מעל לקטגוריית הסיכון האזורית הסופית שלו.

לדוגמה, מין שבתהליך ההערכה עם הקריטריונים הגלובליים קיבל קטגוריית סיכון (CR (C2b, עשוי לרדת דרגת סיכון אחת לאחר הפעלת הקריטריון האזורי I1. מין זה יקבל את קטגוריית הסיכון האזורי – (EN° (C2b I1.

איור 1 מסכם את תהליך העבודה להערכת הסיכון האזורית למיני העופות בישראל.

איור 1: תרשים זרימה של תהליך העבודה להערכת סיכון למיני העופות


מקורות

IUCN 2012. IUCN Red List Categories and Criteria version 3.1.

IUCN 2013. Guidelines for using IUCN Red List Categories and Criteria Version 10.1.

IUCN 2010. Guidelines for Application of IUCN Red List Criteria at Regional and National Levels. Version 4.0.

Shirihai, H. (1996). The Birds of Israel. Academic Press, London.


דרגות הסיכון של המינים

דרגות הסיכון של המינים הם חלק ממערכת הערכת הסיכון העולמית המוכתבת ע"י IUCN.

סיכון עולמי – הערכת ההסתברות להכחדת המין, כפי שהוערכה ע"י ארגון הצפרות הבינלאומי BirdLife International.

סיכון אזורי – הערכת ההסתברות להכחדת המין כמקנן בישראל. מבוצעת על שטח ישראל על בסיס אותם הקריטריונים המשמשים להערכת סיכון עולמי, בתוספת התאמות אזוריות.

קיצור

דרגת הסיכון באנגלית

דרגת הסיכון בעברית

מהות דרגת הסיכון

דוגמאות מספריות להמחשת חלק מהקריטריונים לקביעת דרגת הסיכון

EX

Extinct

נכחד

אין ספק שהפרט האחרון המסוגל להתרבות מת

 

RE

Regionally Extinct

נכחד באזורנו

לא נצפתה רבייה של המין באזורנו מזה כעשור

 

CR

Critically endangered

בסכנת הכחדה חמורה

המין חשוף לסיכון חמור מאוד של הכחדה בבר בישראל. אוכלוסיית המין קטנה במיוחד או יורדת בקצב מהיר מאוד

האוכלוסייה מונה פחות מ- 50 פרטים בוגרים או ירדה בכ-80% ויותר במהלך עשור/3 דורות (הארוך מביניהם). 

EN

Endangered

בסכנת הכחדה

המין חשוף לסיכון חמור של הכחדה בבר בישראל. אוכלוסיית המין מצומצמת או יורדת בקצב מהיר

האוכלוסייה מונה פחות מ- 250 בוגרים או ירדה בכ- 50% ויותר במהלך עשור/3 דורות.

VU

Vulnerable

עתידו בסכנה

המין חשוף לסיכון של הכחדה בבר בישראל. אוכלוסיית המין מוגבלת ונמצאת בירידה

האוכלוסייה מונה פחות מ- 1,000 בוגרים או ירדה בכ- 30% ויותר בתקופה של עשר שנים/3 דורות.

NT

Near Threatened

קרוב לסיכון

מין שבמצבו הנוכחי אינו נכלל באחת מקטגוריות הסיכון (CR, EN, VU), אך הוא קרוב לכך

האוכלוסייה מונה 1,000 – 1,500 בוגרים או ירדה בכ- 20% ויותר במהלך עשור/3 דורות

LC

Least Concern

לא בסיכון

מין שאינו שרוי כיום בסיכון, ומעריכים שלא יהיה בסיכון בעתיד הקרוב

האוכלוסייה מונה 1,500 בוגרים ויותר או לא ירדה בשיעור ניכר

DD

Data Deficient

חסר מידע

מין שאוכלוסייתו מצומצמת או נמצאת ככל הנראה במצב ירידה אך אין די מידע בכדי לקבוע ולכמת זאת.

 

NA

Not Applicable

לא הוערך

מין שלא עבר את הסינון הראשוני ולא הוכנס לרשימת המינים המוערכים במסגרת הספר

מין פולש, מין שאינו מקנן בארץ באופן קבוע, מין שהחל לקנן בארץ לפני פחות מעשור