אנפה אפורה Ardea cinerea

נכחד באזורנו RE
אנפה אפורה שצולם על ידי אסף מירוז
אסף מירוז
האנפה האפורה נכחדה כמקננת בישראל במהלך שנות השישים והשבעים של המאה העשרים. כמה עשרות זוגות קיננו בעמק החולה, ויתכן שגם במקומות נוספים בשנים 1951–1954, במושבות מעורבות עם אנפות ארגמניות. בעקבות יבוש ביצת החולה ירד מספר המקננים באופן דרמטי, אך מספר זוגות (7 לכל היותר) קיננו עד ל-1964 (פז 1986, Shirihai 1996). ניסיון הקינון האחרון בארץ נצפה בפארק הספארי ברמת-גן באביב 1976 (אהוד דברת, בע"פ). גורמי ההכחדה העיקריים היו ככל הנראה ייבוש והרס בתי הגידול הלחים בצפון הארץ, ובנוסף הרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. בגלל שהמין הוא עדיין חולף וחורף שכיח בארץ, וככל הנראה מקנן לא רחוק מגבולה הצפוני של ישראל (עובדה הנרמזת מהופעתם של פרטים צעירים מאוד בעמק החולה בחודשי הקיץ מדי שנה) קיימת סבירות שהוא ישוב לקנן כאן באופן טבעי. תהליך זה עשוי להיות מואץ אם יפותחו בצפון הארץ מקווי מים טבעיים, המוקפים בסבך גדה נרחב הכולל עצים.
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ חורף, חולף, יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף מישורים ועמקים, ביצות, גדה סבוכה, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים
תצורות צומח סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח בינונית, גבוהה
מיקומי קנים עצים
סוגי מזון דגים
שיחור מזון במים
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

האנפה הגדולה ביותר באזורנו. כפי שמעיד עליה שמה, גווניה הכלליים אפורים ואחידים למדי, כהים יותר בחלקים העליונים ובהירים יותר בצוואר ובחלקים התחתונים, בכנף ניגוד בין אברות תעופה אפורות כהות לסוככות בהירות. הראש אפור בהיר עם פס גבה שחור ובולט, הנמשך כציצית אל מעבר לעורף. המקור והרגליים אפורים - צהבהבים, המקור חזק, ישר ומחודד.
המעוף כבד, עם כנפיים מקושתות וצוואר אסוף. בדרך כלל מתקדמת במעוף חתירה, אך עשויה גם לדאות ולגלוש לפרקי זמן קצרים, ואף לטפס מעלה בטרמיקה.

חולפת וחורפת שכיחה במקווי מים בכל הארץ. פרטים מעטים, רובם צעירים, נשארים לקייץ בעיקר בעמקים הצפוניים.

נצפית בדרך כלל בשולי מקווי מים, כשהיא עומדת על גדה חשופה או במים עד לעומק 50 ס"מ לערך, לעיתים גם בשדות לחים או חרושים.

המין מקבל תעדוף נמוך לביצוע פעולות יזומות להשבתו בגלל הגורמים הבאים:
- האוכלוסייה שקיננה בישראל הייתה קטנה ומבודדת
- מצב האוכלוסייה העולמית מוערך טוב ויציב
- קיים סיכוי סביר שהמין ישוב לקנן בישראל באופן טבעי
- המין עלול ליצור קונפליקט עם ענף המדגה וכן להתחרות באנפה הארגמנית, שאוכלוסייתה העולמית ותחומי תפוצתה מצומצמים בהרבה

בארץ קיננה בסבך גומא בביצת החולה, במושבות מעורבות עם אנפות ארגמניות. בעולם מקננת בדרך-כלל על עצים גבוהים.
ניזונה בעיקר מדגים שהיא שולה מן המים בעזרת צווארה הארוך ומקורה החד, אך מגוונת את התפריט גם עם זוחלים, יונקים קטנים ודו-חיים.
ההגעה לבגרות מינית בגיל שנתיים בדרך-כלל.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN