בז נודד Falco peregrinus

בסכנת הכחדה חמורה CR (D1)
בז נודד שצולם על ידי עזרא חדד
עזרא חדד
הבז הנודד מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך הבז הנודד כמין ש"נכחד באזורנו" (RE). ההטבה במעמד המין משקפת חזרה שלו לקנן בנופי הארץ בשנים האחרונות, אם כי תצפיות הקינון הן עדיין ספורדיות ולא רציפות ושיעורי ההצלחה בקינון אינם ידועים. יצויין שעל פי מקורות טקסונומיים מסוימים (כולל Birdlife international), הבז המדברי (F. pelegrinoides) מוכר כיום כתת-מין של הבז הנודד. התייחסות לשני המינים הללו כאל מין אחד תביא להשוואת דרגת הסיכון של הבז הנודד לזו של הבז המדברי (EN), אך בגלל השוני הניכר במאפייני שתי האוכלוסיות הללו ומצב השימור שלהן, העדפנו להתייחס אליהן כאן כאל שני מינים נפרדים.
CR הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף הררי, מרחב עירוני
תצורות צומח יער, חורש, שיחייה
צפיפות צומח בינונית, גבוהה
מיקומי קנים מצוקים, מבנים וחורבות
סוגי מזון חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון באוויר
גדלי גוף בינוני (500 - 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים

בז גדול, מהיר ואגרסיבי הניזון מעופות שהוא צד באוויר. מקנן באזורים הרריים מצוקיים וכן על בניינים גבוהים בערים. חורף בערים ובשטחים פתוחים עם עצים או עמודי חשמל המשמשים כעמדות תצפית.

מספר זוגות של התת-מין הים תיכוני (F. p. brookei) קיננו עד לשנות ה- 1950 בגליל, בכרמל ובהרי יהודה. זוגות אלה נפגעו ככל הנראה מחומרי הדברה חקלאיים (פז 1986, Shirihai 1996).
בשנים האחרונות נצפו מספר ניסיונות קינון בתל-אביב, בחיפה ובתחנת הכוח בחדרה, וחלקם ככל הנראה הסתיימו בהצלחה. גוזל בשלבי פריחה נאסף באוניברסיטת חיפה באביב 2013, והוא מעיד על קינון שככל הנראה התרחש שם על אחד הבניינים (יגאל מילר, בע"פ).

מין בעל תפוצה קוסמופוליטית רחבה, האוכלוסיות הקרובות ביותר מקננות בקפריסין, תורכיה ויוון

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

בשנים האחרונות נצפו בארץ מספר ניסיונות קינון של בזים נודדים ולכן המין אינו מוגדר כיום כנכחד. מאידך, בכדי להבטיח את עתידו בישראל יש לצמצם את השימוש ברעלים בחקלאות ולעצור את השימוש בכדורי עופרת לציד עופות.

הבז הנודד ניזון מעופות המהווים גם עופות ציד, דוגמת יונים וחוגלות. הללו עשויים להכיל בגופם שאריות של כדוריות ציד ולגרום לכן להרעלת עופרת אצל הבזים. בכדי לשמור על הבזים הנודדים כמו גם על כל יתר העופות הדורסים, מומלץ להפסיק את השימוש בתחמיש עופרת לצורכי ציד.

  • הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אבנר רינות, אוהד הצופה, יואב פרלמן, איתי שמשון

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN