דיה שחורה Milvus migrans

נכחד באזורנו RE
דיה שחורה שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
הדיה המצויה מוערכת כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש בתחילת שנות ה- 2000 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ, אף שהמין הוא חורף וחולף שכיח ביותר. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה הדיה כמין שנכחד באזורנו (RE).
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, יער פארק וחורש פתוח, גידולי שדה ושדות בור, אזור חקלאי כפרי
סטטוס בארץ חורף, חולף, יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף מישורים ועמקים
תצורות צומח יער, עצייה
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקומי קנים עצים
סוגי מזון חסרי חוליות, פגרים, דגים, חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון באוויר, על הקרקע
גדלי גוף בינוני (500 - 1000 גרם)
גורמי סיכון התחשמלות והתנגשות בכבלים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת

עוף דורס בגודל בינוני המרבה לדאות ולבלות באוויר. כנפיה ארוכות וכפופות מטה, וביחד עם הזנב הארוך והממולזג משוות לה מראה "גמלוני".
צבעה הכללי חום כהה אחיד למדי. בתחתית הכנף ניכרים "חלונות" בהירים באברות היד הפנימיות ו ה"אצבעות" כהות. לפרטים רבים יש ראש אפור ו"משקפיים" כהים סביב העין.
הצעיר מעט בהיר יותר ומנוקד בגב ובראש.
הדיות הן אוכלות-כל ומרבות לבלות במזבלות ובמטמנות אשפה. כמו כן הן לוכדות חרקים מעופפים ומבלות באוויר זמן ממושך לשם כך.

חורף וחולף שכיח. בשני העשורים האחרונים לא נצפה בארץ קינון. זוג בודד נראה בתצוגת חיזור במורדות החרמון בקיץ בשנים 1998–2000 (אוהד הצופה, בע"פ).
עשרות זוגות קיננו בעבר בצפון הארץ ובמרכזה, דרומה עד למקווה ישראל, עד לאמצע המאה הקודמת. האוכלוסייה המקננת, בדומה לאוכלוסייה החורפת, הושמדה בעקבות הרעלות במהלך שנות ה- 1950. הקינון התחדש בשנות ה- 1980, ומספר זוגות (לכל היותר חמישה) קיננו בצפון עמק החולה ובמורדות החרמון (פז 1986, Shirihai 1996). אתרי קינון אלה ננטשו במהלך שנות ה- 1990 (אוהד הצופה, אפריים אזוב, בע"פ), גם במקרה זה גורם הפגיעה היה ככל הנראה הרעלות משניות (מירוז ואלון 2001).

הדיה נכחדה ככל הנראה בעיקר כתוצאה מהרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. הדיות חשופות במיוחד להרעלות בשל היותן אוכלות-כל ואוכלות פגרים, והן עשויות להיפגע הן מקוטלי חרקים והן מקוטלי מכרסמים.

המין קיבל תעדוף נמוך לביצוע ממשק פעיל להשבתו (הצופה ומירוז 2015, תכנית ממשק לעופות הדורסים בישראל) בגלל הגורמים הבאים:
- חלק מגורמי ההכחדה עדין פעילים בשטח
- האוכלוסייה העולמית נמצאת במגמת עלייה
- הסיכויים שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכים כגבוהים, בגלל התפשטות המין במזרח אירופה והעלייה המתמשכת במספר הפרטים החולפים והחורפים בישראל.

  • הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Mendelssohn, H. 1972. The impact of pesticides on bird life in Israel. ICBP 11:75-104.
  • Mendelssohn, H. 1975. Report on the Status of Some Bird Species in Israel in 1974. I.C.B.P. 12:265-270.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, איתי שמשון

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN