זמירון Acrocephalus melanopogon

בסכנת הכחדה חמורה CR (D1)
זמירון שצולם על ידי משה כהן
משה כהן
הזמירון מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. יתכן שהמין אינו מקנן בישראל מדי שנה. גם במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הזמירון כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR), היציבות במעמדו של המין משקפת המשך של מגמת הירידה במצב אוכלוסייתו ונסיגה שלה ממרבית האתרים בהם קינן בצפון ישראל.
CR הערכה אזורית נוכחית | CR הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ מקיץ, יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף גדה סבוכה, בתי גידול לחים
תצורות צומח סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח גבוהה
מיקומי קנים סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על עצים ושיחים
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

מקנן נדיר ביותר בצפון הארץ ובמרכזה. לא ידוע האם האוכלוסייה המקננת יציבה או מקייצת. חורף וחולף שכיח למדי.
עד לשנות השישים של המאה ה-20 היה מקנן מצוי למדי בעמק החולה, עמק בית שאן, עמק יזרעאל ומישור החוף הצפוני. בעקבות הרס ושינוי מקומות החיות הצטמצמה האוכלוסייה המקננת מאד, והיא נמצאת כיום על סף הכחדה. בשנות ה- 1980 קיננו בסך הכל כ- 10–20 זוגות בחולה, בצפון הכינרת ובעמק בית-שאן (Shirihai 1996). קן בודד נמצא בשפדן שליד ראשון-לציון ב- 1989, ומספר זוגות קיננו באותו אזור (כיום אגם ה"סופרלנד") ב- 2013. על פי מידע שנאסף בטיבוע של זמירונים בעמק החולה, יתכן שהמין דוגר גם שם, באופן לא רציף.

מקווי מים בחבל הים-תיכוני והערבתי, עם סבך גדות מגוון וחישות קנים. בעונת הנדידה ובחורף נראה גם בשדות חקלאיים ובסבך צומח הרחק ממים.

האוכלוסייה המקננת כיום היא שרידית ומקוטעת. השינוי החד בגודל האוכלוסייה התרחש בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20, בעקבות ייבוש ופגיעה בבתי הגידול הלחים. לא ידוע אם יש שינוי במספר הפרטים החורפים והחולפים בארץ.

גורם הסיכון העיקרי הוא שינוי והרס מקומות החיוּת – יבוש, זיהום ושינוי של גופי מים, בעיקר בִּיצות ונחלים. בריכות הדגים והמאגרים אינם מהווים על פי רוב תחליף למקומות החיוּת הטבעיים בגלל הדלות והאחידות של צומח הגדות.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

אוכלוסיית הזמירון המקננת כיום בישראל היא שרידית ומקוטעת מאוד בעקבות צמצום דרמטי בשטחי החיות המתאימים. האוכלוסייה שקיננה בעבר בצפון הארץ היוותה את גבול התפוצה הדרומי של המין במערב הפלארקטי. יתכן שאוכלוסיות קטנות מקננות בסוריה ובלבנון (Cramp & Simons 1992, Birdlife 2017), אך נראה שהסיכוי למעבר של פרטים מאוכלוסיות אלה לישראל ("אפקט הצלה") הוא זניח.

כדי לאושש את אוכלוסיית הזמירונים נדרש להרחיב את מצאי מקומות החיות הפוטנציאליים עבורם על ידי ביצוע פעולות ממשק להרחבת סבך הגדה באזורים מתאימים, דוגמת אגמון החולה ובריכות דגים בעמק החולה, בקעת בית צידה, עין אפק ובריכות עמק עכו.

  • Cramp, S and Simmons, R.G. 1992. The Birds of the Western Palearctic, Volume 6. Oxford University Press
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: זאב לבינג'ר, אבנר רינות, יואב פרלמן, יוסף כיאט, נדב ישראלי, איתי שמשון, נעם וייס, עזרא חדד

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN