זרון סוף Circus aeruginosus

נכחד באזורנו RE
זרון סוף שצולם על ידי אסף מירוז
אסף מירוז
זרון הסוף מוערך כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש בעקבות ייבוש אגם וביצת החולה במהלך שנות ה- 1950 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ (אף כי הוא עדין חורף וחולף שכיח). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר זרון הסוף כמין שנכחד באזורנו (RE). פרטים בודדים נצפים בשנים האחרונות בחודשי הקיץ בעמקי הצפון ונראה לכן שקיים סיכוי שהמין ישוב לקנן בישראל באופן טבעי.
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, עמקים לחים
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף מישורים ועמקים, ביצות, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים
תצורות צומח סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח בינונית, גבוהה
מיקומי קנים סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון דגים, חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף בינוני (500 - 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

הגדול והשכיח מבין ארבעת מיני הזרון הנצפים בישראל. מציג דו-פרצופיות זוויגית בולטת, הזכר קטן יותר ובהיר ולכנפיו גוון אפור-כחלחל, לנקבה גוונים חומים כהים ורק ראשה וכתפיה צהבהבים.
מרבית התצפיות בארץ הן בנקבות וצעירים. השיחור למזון מבוצע תוך ריחוף וגלישה בגובה נמוך מעל לשדות לחים ושולי מקווי מים, בכדי לאתר ציפורים ומכרסמים קטנים המהווים את עיקר המזון.

כ- 15 זוגות קיננו בעמק החולה עד 1953, זוג בודד קינן באזור יבנה ב- 1918. עם יבוש החולה נכחדה האוכלוסייה המקננת. פרטים בודדים, רובם צעירים, נראו בשנות ה- 1980 במהלך חודשי הקיץ בעמקים הצפוניים ובגולן, וזוג אחד ככל הנראה קינן באגם כפר-ברוך ב- 1982 (Shirihai 1996).

מקנן בביצות, אגמים ונחלים שלגדותיהם סבך צמחיה נרחב. בארץ נצפה באזורים של שדות לחים, בריכות דגים ומאגרים.

גורמי ההכחדה העיקריים היו:
- הרס מקומות החיוּת – יבוש והרס ביצות ובתי גידול לחים, ובפרט יבוש ביצת החולה.
- חומרי הדברה – כמו מרבית העופות הדורסים, נפגעו גם זרוני הסוף מהרעלה משנית של מכרסמים ואוכלי זרעים אחרים, בעיקר בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת

זרון הסוף נכחד כמקנן בישראל במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, בעקבות ייבוש ביצת החולה ומקווי מים נוספים בעמקים הצפוניים, במקביל להרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. הסבירות שהמין ישוב לקנן בישראל באופן טבעי וללא ממשק מכוון מוערכת כנמוכה עד בינונית.

הרחבת אזורי סבך ביצה בעמקי הצפון ובמיוחד בעמק החולה תגדיל את ההסתברות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי.

  • הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Mendelssohn, H. 1972. The impact of pesticides on bird life in Israel. ICBP 11:75-104.
  • Mendelssohn, H. 1975. Report on the Status of Some Bird Species in Israel in 1974. I.C.B.P. 12:265-270.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN