חוברה Chlamydotis macqueenii

בסכנת הכחדה EN (C1)
חוברה שצולם על ידי אסף מירוז
אסף מירוז
החובארה מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתה. סיכום נתוני ספירות מצביע על קצב ירידה של כ- 1.5% לשנה במהלך שני העשורים האחרונים, המהווים למעלה מ- 20% במשך 2 דורות (13.2 שנים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה החובארה כמין "שעתידו בסכנה" (VU). ההחמרה במעמד המין משקפת הרעה במצב האוכלוסייה ושחיקה מתמשכת במצב מקומות החיות שלה במערב הנגב.
EN הערכה אזורית נוכחית | VU הערכה אזורית קודמת

VU הערכה עולמית
בתי גידול מישורים במדבר, חולות הנגב והערבה
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב, מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות אירנו-טורני, סהרו-סינדי
תצורות נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, דיונות חול
תצורות צומח בתה, עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון אוכלי כל
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון התחשמלות והתנגשות בכבלים, רעיית יתר, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, נטיעות בשטחי בתה ובמישורי לס
העוף דוגר הקרקע הגדול באזורנו, מגושם ומוצק ובעל רגליים וצוואר ארוכים. נוצות הגוף בצבעי הסוואה חומים-אפורים, לאורך צידי הצוואר נמשך פס שחור בולט והעיניים גדולות וצהובות. בתעופה מתגלה דגם שחור-לבן בולט מאוד בכנף. במרבית חודשי השנה החובארות שקטות וחששניות מאוד, אך בעונת הקינון יוצאים הזכרים במחול כלולות ייחודי ומרשים. החובארה אוכלת-כל ומאכלסת אזורים מדבריים ומדבריים למחצה.
החובארה יציבה נדירה בנגב המערבי ובמספרים קטנים יותר בדרום הנגב והנחלים הגדולים. עד לתחילת המאה ה-20 הייתה שכיחה בכל האזורים המישוריים המדבריים והערבתיים של ישראל, כולל את מרבית שטחו של הנגב, עמק הירדן ושפלת יהודה צפונה עד אזור רמלה. בתקופת המנדט הבריטי הצטמצמה תפוצתה בעקבות ציד, ועד לסוף שנות ה- 1940 נעלמה מעמק הירדן ומשפלת יהודה. עליה במספר הפרטים בנגב נרשמה במהלך שנות ה- 1980, ככל הנראה בעקבות איסור הציד וסגירת שטחי אימונים של צה"ל, אך במקביל היא נסוגה מרמת מדבר יהודה, הנגב המזרחי והערבה. בשני העשורים האחרונים מורגשת ירידה במספר הפרטים וצמצום של שטחי המחייה בנגב, ככל הנראה בעקבות פיתוח והרחבת שטחי התיישבות וחקלאות, כמו גם רעיית יתר של עדרי צאן המלווים בכלבים.
מאכלסת שטחים פתוחים בחבל הערבתי והמדברי. מעדיפה גבעות רכות, וואדיות רחבים ומישורים עם צומח דליל, כמו גם דיונות-חול וחמדות עם שיחים פזורים. נמשכת לעיתים (בעיקר מחוץ לעונת הקינון) לשטחים חקלאיים ולשדות שלף.
1. שינוי והרס מקומות החיות – שטחים נרחבים בצפון הנגב עברו שינויים דראסטיים בעשורים האחרונים, שכללו הרחבת הישובים בבקעת באר-שבע ובמערב הנגב, והקמת יישובי-קבע לאוכלוסיה הבדווית. בנוסף, שטחים טבעיים הוסבו לשטחי נטיעות וכן חל מעבר מגידולים בשדות פתוחים לגידולי חממות. גורמים אלה הביאו להקטנת שטחי המחיה של החוברות ולהתרבות אויביהם הטבעיים (עורבים, תנים ושועלים). 2. הפרעה ישירה – נגרמת בעיקר על ידי רעיה, פעילות צבא ומטיילים ברכבי 4*4. נראה שזו הסיבה העיקרית להתרכזות חובארות בתוך שטחים מגודרים כבסיס חצרים. 3. ציד – החובארות חשופות לציד בלתי-חוקי, הן בתחומי ישראל והן במדינות השכנות שאליהן החובארות משוטטות. 4. התנגשות בכבלי חשמל - בני משפחת החובתיים רגישים מאוד לתשתיות כבלים עיליים והם נוטים להתנגש בהם. בשנים האחרונות נאספו עדויות למספר ארועי התנגשות של חובארות בקווי מתח באזור ניצנה - שבטה.
author name השתתף: אסף מירוז, אבנר רינות

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN