חופמי אלכסנדרי Charadrius alexandrinus

בסכנת הכחדה EN (C1,D1)
חופמי אלכסנדרי שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
החופמי האלכסנדרי מוגדר כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתו (פחות מ- 250 פרטים בוגרים) וכן בגלל קצב הירידה במספר הפרטים המקננים, המוערך בלמעלה מ- 40% במשך שני עשורים שהם כ- 20% בשני דורות (10 שנים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר החופמי האלכסנדרי "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי במעמד המין משקף התייצבות מסוימת במספר הפרטים המקננים ובשטח המחייה המאוכלס על ידי המין בשנים האחרונות.
EN הערכה אזורית נוכחית | CR הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות מלח, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, סודני
תצורות נוף בריכות מלח, חוף ים חולי, בתי גידול לחים, מלחות
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הפרעה ישירה מפעילות אדם, לחצי טריפה מוגברים מצד מינים פולשים ומתפרצים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

יציב, מקייץ ומקנן נדיר ביותר, חולף וחורף מצוי. האוכלוסיה המקננת מונה ככל הנראה 30 עד 40 זוגות, מרביתם בבריכות מלח בדרום הערבה (איתי שני ונועם וייס, בע"פ) ומקצתם לאורך חופי ים המלח (רון הרן ואבנר רינות, בע"פ). ב- 2014 נצפה ניסיון קינון כושל בבריכות המלח בעתלית (יוסי אשבול ואסף מירוז).

עד לאמצע שנות ה- 1960 היה מקנן שכיח לאורך חופי הים-התיכון, בקעת הירדן והעמקים הצפוניים. אוכלוסיית החוף נעלמה כמעט לחלוטין במהלך שנות ה- 1970, ובשנות ה- 1980 עדיין קיננו כ- 30 זוגות במישור החוף הצפוני, בקעת בית-צידה ועמק החולה. האוכלוסייה המקננת סביב ים-המלח מנתה בתקופה זו כ- 100 זוגות (פז 1986, Shirihai 1996). במהלך העשורים שחלפו מאז נכחדה האוכלוסייה שקיננה בצפון הארץ ואוכלוסיית ים המלח ככל הנראה הצטמצמה מאוד, אף כי חסר מידע מקיף מאזור זה. האוכלוסייה המקננת בדרום הערבה גדלה מעט.

חופים חוליים או עם חלוקי-נחל לאורך נחלים, בריכות, אגמים וימים, ומישורי בוץ. בחורף גם בשדות לחים ובשלוליות.

הרס מקומות החיות: ביניהם הסדרת נחלים והפסקת השטפונות בנהר הירדן (בגלל סכר דגניה) שמביאה להתייצבות הגדות ולכיסויין בסבך צומח.
- זיהום: זיהום חופי הים ונחלי החוף בשמנים ובזפת.
- הפרעה ישירה: עומס אנשים ותנועת כלי רכב בחופי הים, ליד בריכות דגים, בריכות מלח ולאורך נחלים.
- מינים מתפרצים: התרבות טורפים דוגמת עורבים, תנים, שועלים ונמיות סביב בריכות דגים, בריכות מלח ומאגרים, מגדילה את לחצי הטריפה על דוגרי הקרקע, לעיתים באופן שאינו מאפשר להם להתרבות כלל.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

חופמי אלכסנדרי מוגדר כמין בסכנת הכחדה. הוא נפגע בעיקר מייבוש, זיהום והפרה של מקווי המים המתוקים ומהפרעות ישירות, התרבות מינים מתפרצים וזיהום בחופי הים. האוכלוסייה המקננת כיום בארץ היא קטנה מאוד ומרביתה מתקיימת בבתי גידול מלאכותיים, זוגות מעטים מקננים לאורך חופי ים המלח.

הגבלת תנועת אנשים ורכבים סביב בריכות מלח בערבה
- בכדי להעריך את מצבו של המין יש לקבל מידע מקיף ועדכני מאזור תפוצתו סביב ים המלח

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: ליאור כסלו, אסף מירוז, אבנר רינות, עדו צורים

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN