ינשוף שדות Asio flammeus

בסכנת הכחדה חמורה CR (D1)
ינשוף שדות שצולם על ידי עזרא חדד
עזרא חדד
ינשוף השדות מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. המין ככל הנראה אינו מקנן בישראל מדי שנה. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך ינשוף השדות כמין בקטגוריית "מידע חסר" (DD), השינוי במעמד המין משקף גילויים חדשים על תפוצת הקינון שלו בארץ ועל גודלה הפוטנציאלי של אוכלוסייתו.
CR הערכה אזורית נוכחית | DD הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, גידולי שדה ושדות בור, עמקים לחים
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף מישורים ועמקים, ביצות, גדה סבוכה, בתי גידול לחים
תצורות צומח עשבוניים, סבך ביצה וגדות נחלים, חקלאות - גידולי שדה
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון חולייתנים יבשתיים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

ינשוף בינוני בגודלו, לבושו חום כהה מפוספס בחלקים העליונים ובחזה, קרם בהיר בחלקים התחתונים. עיניו צהובות וציציות "אוזניו" קצרות.
ינשוף השדות הוא דורס-לילה הפעיל גם ביום ומרבה לצוד באור מלא, בשעות הבוקר ואחר הצהריים. שיטת הציד שלו מזכירה את הזרונים, סריקה בריחוף נמוך ובכנפיים מורמות מעל לשדות פתוחים, בדרך-כלל אל מול הרוח, כשהאוזניים הן אמצעי החישה העיקרי לאיתור הטרף.

עד לשנות ה- 1970 היה ככל הנראה מקנן נדיר למדי בצפון הארץ ובמרכזה, במיוחד בשנות התפרצות נברנים (סלע 1975, פז 1986, Shirihai 1996).
מאז התמעטו מאוד תצפיות הקינון. קן עם גוזלים נאסף על ידי חקלאי באביב 1998 באזור חמדיה (קובי מירום, בע"פ), פרחון דרוס נמצא ליד גדרה באביב 2005 ושלוש משפחות נצפו בשפלת יהודה באביב 2016, שהייתה שנת התפרצות נברנים באזור זה (עזרא חדד, בע"פ).

מקנן על הקרקע, על פי רוב בביצות, שטחים לחים וערבות עשב.
חורף גם בשטחים יובשניים בספר המדבר ודיונות חול בקרבת חופי ימים.

ינשוף השדות מקנן על הקרקע, על פי רוב בביצות, שטחים לחים, ערבות עשב ושדות חקלאיים. הוא נפגע מייבוש הביצות ומשינוי והרס שטחי הבור, כמו גם מהרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. פרטים המקננים בשדות מעובדים חשופים לפגיעה על ידי כלים חקלאיים או על ידי מינים מתפרצים דוגמת תנים, נמיות ועורבים. לא ידוע כיצד מושפע המין מהעלייה במספרי התנשמות המשמשות כמדבירים ביולוגיים בשטחים חקלאיים.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

ינשוף השדות מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל המספר הזעום של זוגות המקננים בישראל. יתכן שקינון המין בארץ מוגבל בעיקר לשנים של התפרצות נברנים. חסרים סקרים מקיפים בשטחי קינון פוטנציאליים דוגמת רמת הגולן, העמקים הצפוניים ושפלת יהודה.

מומלץ לשמר את מקומות החיות האיכותיים שבהם אותר בשנים האחרונות קינון של ינשופי שדות, מרביתם בשפלת יהודה. נדרשים סקרים מקיפים לבחינת הימצאותו של המין באזורים בהם קינן בעבר דוגמת רמת הגולן, בקעת הירדן ושפלת יהודה. כמו כן אין מידע על האינטראקציה בין ינשופי השדות למיני דורסים אחרים, ולכן באזורי קינון של ינשופי שדות יש להימנע מהצבת תיבות קינון לתנשמות ולבזים מצויים.

  • Mendelssohn, H. 1975. Report on the Status of Some Bird Species in Israel in 1974. I.C.B.P. 12:265-270.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אבנר רינות, עזרא חדד, אסף מירוז, יואב פרלמן, ליאור כסלו

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN