נחליאלי צהוב Motacilla flava

עתידו בסכנה VU (D1)
נחליאלי צהוב שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
הנחליאלי הצהוב מוערך כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בגלל המספר הזעום של פרטים המקננים בתחומי ישראל (פחות מ- 50), בשילוב התאמה אזורית לכך שהאוכלוסייה המקננת בישראל היא אוכלוסיית שוליים בקצה גבול התפוצה העולמית של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הנחליאלי הצהוב כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי במעמד המין אינו משקף שינוי ממשי בתפוצת המין, אלא הבדלים בין המהדורות בשיטות ההערכה.
VU הערכה אזורית נוכחית | CR הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף ביצות, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים
תצורות צומח סבך ביצה וגדות נחלים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקומי קנים קרקע, סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרס וקיטוע מקומות החיות, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

ציפור שיר קטנה ועדינה, בגווני צהוב-ירוק-חום, בעלת גוף צר ומאורך, זנב ארוך ומקור עדין ודק המשמש לתפיסת חרקים קטנים.
הזכרים ניכרים בצבע צהוב עז של החלקים התחתונים, בגב חום-ירוק ובדגמי ראש ברורים (המשתנים בין תתי המין הרבים) ואילו הנקבות אחידות ודהויות יותר. מבלה את מרבית זמנו בהליכה או בריצה על הקרקע, שם הוא גם מוצא את עיקר מזונו.
תת המין המקנן בארץ הוא נחליאלי צהוב שחור-ראש (M. f. Feldegg).

מקייץ-מקנן נדיר ביותר בעמק החולה, צפון הכנרת ובקעת הירדן. הקינון במרבית האזורים הוא ספורדי ולא רציף.
נתגלה כמקנן בישראל ב-1951, כשנצפו 8 זוגות באחו נחל עינן שבעמק החולה (זהבי 1957). ייבוש החולה וביצות נוספות פגע בנחליאלים, אך התאוששות מסוימת נרשמה בתחילת שנות ה- 1980, כשמספר הזוגות המקננים בשמורת החולה הגיע ל-15 (גורני 1983) וזוגות נוספים נראו בקיץ בצפון הכינרת, עמק בית-שאן, חוף הכרמל, עמק שורק ובקעת באר-שבע (Shirihai 1996).
בשנים האחרונות ירד מספרם של הזוגות המקננים בחולה, ועל פי הערכה מספר הזוגות המקננים בכל הארץ עומד על כ- 10.

גדות מקווי מים עם צומח עשבוני נמוך באקלים ים-תיכוני. מקנן בסבך נמוך על הקרקע ובשוליים של גופי מים מתוקים. במהלך הנדידה עוצר במגוון של בתי גידול, כולל שדות שלחין, כרי מרעה וכתמי עשב במדבר.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

איסוף מידע וניטור – עריכת סקר באתרי הקינון הפוטנציאלים לצורך אומדן מדוייק יותר של גודל האוכלוסיה והגורמים המשפיעים עליה.
- שימור מקומות החיוּת – שיקום ושימור של שטחי אחו לח בעמק החולה, בקעת בית צידה ואתרים דומים.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אבנר רינות, זאב לבינג'ר, יואב פרלמן, ליאור כסלו, עזרא חדד

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN