נשר מקראי Gyps fulvus

בסכנת הכחדה חמורה CR (A2c,C1)
נשר מקראי שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
הנשר מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בגלל הירידה התלולה בגודל באוכלוסייה ובשטחי המחיה שלו. קצב הירידה בשטחי הקינון המאוכלסים מוערך כגבוה מ- 80% בשלושה דורות (53.4 שנים) וקצב הירידה במספר הפרטים מוערך כגבוה מ- 25% במשך דור אחד (17.8 שנים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הנשר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU), השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה שירדה מכ- 120 זוגות דוגרים בתחילת שנות ה- 2000 לכ- 40 זוגות כיום.
CR הערכה אזורית נוכחית | VU הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, סהרו-סינדי
תצורות נוף מצוקים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים מצוקים
סוגי מזון פגרים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון התחשמלות והתנגשות בכבלים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, צמצום מקורות המזון, ציד ולכידה

יציב נדיר. מקנן במושבות בגולן, בכרמל, במדבר יהודה ובהר הנגב.
עד לשנות ה- 1950 היה שכיח וקינן בכל האזורים ההרריים והמצוקיים בישראל, ממורדות החרמון ועד להרי אילת.
בשנות ה- 1980 קינן בכל האזורים בהם הוא מקנן כיום וכן גם בגליל המזרחי, במזרח השומרון ובצפון מדבר יהודה.

מגוון נופים הרריים ומבותרים בכל תאי האקלים. מקנן במצוקים.

מאמצי השימור של אוכלוסיית הנשרים הם רבים ומגוונים, בהובלת פרויקט "פורשים כנף" המשותף לחברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע:
- מחקר וניטור מתמשך של אתרי הקינון ומעקב טלמטרי אחר פרטים ממושדרים
- אישוש ושחרור לטבע של פרטים מגרעיני רבייה או מאוכלוסיות אחרות באגן הים התיכון
- תפעול תחנות האכלה להבטחת מקור מזון סדיר ובטוח (נקי מרעלים)
- סניטציה וסילוק פגרים שעלולים להכיל רעלים משטחי המרעה
- מיגון עמודי חשמל כנגד התחשמלויות

הנשר היה בעבר יציב ומקנן שכיח במרבית חלקי הארץ. ירידה הדרגתית בגודל האוכלוסייה ובתחום המחייה נרשמה החל מתחילת שנות ה- 1950, כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם שימוש לא מבוקר בחומרי הדברה חקלאיים, שינוי שיטות הסניטציה והטיפול הווטרינרי בחיות משק, התחשמלות על עמודי מתח, הפרעות באתרי הקינון ועוד.
- אוכלוסיית הנשרים בישראל נמצאת כיום בסכנת הכחדה חמורה והיא מתקיימת בזכות מאמצי שימור נרחבים.

בכדי שאוכלוסיית הנשרים תוכל להיות בת-קיימא, יש לצמצם את מספר הפרטים הנפגעים מדי שנה מהרעלות, הרעלות עופרת, התחשמלות והתנגשות בקווי-מתח ובתשתיות. עד להשלמת הטיפול בגורמים אלה (באמצעות חקיקה, אכיפה ושת"פ עם חברת החשמל ובעלי עניין נוספים), יש להמשיך בכל מאמצי השימור הנ"ל.

  • הצופה, א., צוער, א., דולב, ע. וסבח, ע. 2017. מצב הנשרים חורף 2017 : ספירה וקינון. דו"ח רשות הטבע והגנים.
  • הרלינג, א. 2001. סיכום סקר קינון דורסי יום בשמורת עין גדי. דו"ח רשות הטבע והגנים.
  • מירוז, א. והצופה, א. 2014. סיכום סקר קינון עופות דורסים במדבר יהודה. דו"ח רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרידמן, ג. 2010. סיכום סקר דורסי יום במחוז צפון. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Mendelssohn, H. 1972. The impact of pesticides on bird life in Israel. ICBP 11:75-104.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, אבנר רינות, ליאור כסלו

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN