בתי גידול | סוואנת שיטים |
סטטוס בארץ | יציב |
סטטוס קינון בארץ | מקנן |
אופי הנדידה | מין יציב |
רצועות זואוגיאוגרפיות | סודני |
תצורות נוף | מישורים ועמקים, ואדיות רחבים |
תצורות צומח | עצייה |
צפיפות צומח | בינונית |
מיקומי קנים | עצים |
סוגי מזון | חסרי חוליות |
שיחור מזון | על עצים ושיחים |
גדלי גוף | קטן (עד 500 גרם) |
גורמי סיכון | הרס וקיטוע מקומות החיות, התייבשות ומוות של עצי שיטה בערבה |
יציב נדיר בעמק הערבה.
עד לתחילת שנות ה- 1980 היה יציב שכיח למדי בכל עמק הערבה, ואכלס את כל מקומות החיות המתאימים מדרום ים-המלח בצפון ועד לעין-עברונה ליד אילת. האוכלוסייה בשנים הללו הוערכה בכ- 120 זוגות (Shirihai 1996).
בשני העשורים האחרונים נרשמה ירידה חדה במספר הזוגות וצמצום בשטחי המחיה, סקר כללי שנערך לאורך הערבה העלה כי גודל האוכלוסייה עומד כיום על פחות מ- 20 זוגות (Perlman et al. 2012).
מקבצים של עצי שיטה גדולים ומפותחים במישורי הערבה או בפתחי הוואדיות הנשפכים אליה.
תפוצת המין מוגבלת לאזורים מצומצמים משני עברי ים-סוף.
תת המין המקומי, S. l. negevensis, הוא אנדמי לבקע הערבה בישראל ובירדן.
גורמי הסיכון העיקריים הם שינוי מקומות החיוּת בעקבות התייבשות עצי שיטה בבקע הערבה, פיתוח והכשרת שטחים לחקלאות ולבינוי וריבוי הפרעות ישירות על ידי תנועת אנשים וכלי רכב.
עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.
סבכי השיטים קינן בעבר בשטחי חורש שיטים לכל אורך עמק הערבה. בשלושת העשורים האחרונים נרשמה ירידה בגודל האוכלוסייה בשל התייבשות עצי שיטה בערבה, נגיסה בשטחים הטבעיים על ידי חקלאות ופיתוח ובגלל הפרעות אדם ישירות. האוכלוסייה המקננת כיום היא מקוטעת ומוגבלת למספר צברי שיטים. בצד הירדני של הערבה מתקיימת ככל הנראה אוכלוסייה גדולה יותר. האוכלוסייה בערבה הישראלית והירדנית משתייכת לתת-מין אנדמי והיא מבודדת ומרוחקת כמה מאות ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר, המקננת בחצי האי ערב.
הגנה סטטוטורית על שטחי חורש שיטים איכותיים מפני פיתוח
- הגנה על אזורי הקינון מפני הפרעות של מטיילים וכלי רכב
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.
האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון
תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR
כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.
כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.