סבכי שיטים Sylvia leucomelaena

בסכנת הכחדה חמורה CR (D1)
סבכי שיטים שצולם על ידי אסף מירוז
אסף מירוז
סבכי השיטים מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. גם במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר סבכי השיטים כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR), ונראה שבשנים שחלפו מאז לא חל שינוי דרמטי במצב אוכלוסייתו.
CR הערכה אזורית נוכחית | CR הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול סוואנת שיטים
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות סודני
תצורות נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים
תצורות צומח עצייה
צפיפות צומח בינונית
מיקומי קנים עצים
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על עצים ושיחים
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרס וקיטוע מקומות החיות, התייבשות ומוות של עצי שיטה בערבה

יציב נדיר בעמק הערבה.
עד לתחילת שנות ה- 1980 היה יציב שכיח למדי בכל עמק הערבה, ואכלס את כל מקומות החיות המתאימים מדרום ים-המלח בצפון ועד לעין-עברונה ליד אילת. האוכלוסייה בשנים הללו הוערכה בכ- 120 זוגות (Shirihai 1996).
בשני העשורים האחרונים נרשמה ירידה חדה במספר הזוגות וצמצום בשטחי המחיה, סקר כללי שנערך לאורך הערבה העלה כי גודל האוכלוסייה עומד כיום על פחות מ- 20 זוגות (Perlman et al. 2012).

מקבצים של עצי שיטה גדולים ומפותחים במישורי הערבה או בפתחי הוואדיות הנשפכים אליה.

תפוצת המין מוגבלת לאזורים מצומצמים משני עברי ים-סוף.
תת המין המקומי, S. l. negevensis, הוא אנדמי לבקע הערבה בישראל ובירדן.

גורמי הסיכון העיקריים הם שינוי מקומות החיוּת בעקבות התייבשות עצי שיטה בבקע הערבה, פיתוח והכשרת שטחים לחקלאות ולבינוי וריבוי הפרעות ישירות על ידי תנועת אנשים וכלי רכב.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

סבכי השיטים קינן בעבר בשטחי חורש שיטים לכל אורך עמק הערבה. בשלושת העשורים האחרונים נרשמה ירידה בגודל האוכלוסייה בשל התייבשות עצי שיטה בערבה, נגיסה בשטחים הטבעיים על ידי חקלאות ופיתוח ובגלל הפרעות אדם ישירות. האוכלוסייה המקננת כיום היא מקוטעת ומוגבלת למספר צברי שיטים. בצד הירדני של הערבה מתקיימת ככל הנראה אוכלוסייה גדולה יותר. האוכלוסייה בערבה הישראלית והירדנית משתייכת לתת-מין אנדמי והיא מבודדת ומרוחקת כמה מאות ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר, המקננת בחצי האי ערב.

הגנה סטטוטורית על שטחי חורש שיטים איכותיים מפני פיתוח
- הגנה על אזורי הקינון מפני הפרעות של מטיילים וכלי רכב

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אבנר רינות, ליאור כסלו, אסף מירוז, איתי שני

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN