עזנייה שחורה Aegypius monachus

נכחד באזורנו RE
עזנייה שחורה שצולם על ידי עזרא חדד
עזרא חדד
העזנייה השחורה מוערכת כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש ככל הנראה בתחילת המאה ה- 20 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ (אף כי פרטים מעטים נצפים כאן מדי שנה כחורפים, חולפים ואף מקייצים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה העזנייה השחורה כמין שנכחד באזורנו (RE).
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

NT הערכה עולמית
בתי גידול מצוקים בחבל הים-תיכוני, יער פארק וחורש פתוח
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף הררי, מצוקים
תצורות צומח חורש, שיחייה, בתה
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקומי קנים עצים
סוגי מזון פגרים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, ציד ולכידה

מין של נשר אוכל פגרים גדול מאד וכהה המאכלס מדרונות הרים מיוערים ומקנן על עצים.
צבעה של העזניה הבוגרת חום כהה אחיד למדי, למעט כיפה בהירה וראש קירח. הצעירים כהים יותר ולנוצותיהם גוון שחור מבריק. המקור גדול וחזק מאוד.
בתעופה ניכרת בכנפיים מלבניות, ארוכות ורחבות, הזנב הקצר.

העזניה השחורה היא כיום חורפת וחולפת נדירה בגולן, בגליל, בנגב ובערבה. בעבר תועדה כמקננת בצפון הארץ.
זוג בודד קינן במצוק הארבל ב-1864 (טריסטרם 1867). תצפיות נוספות בחודשי הקיץ נרשמו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באזור הר-תבור, יריחו וירושלים, אולם אין עדויות לקינונים נוספים (Shirihai 1996).

מקננת באזורים הרריים ומצוקיים באקלים ים-תיכוני או ערבתי, הקינים בדרך-כלל על עצים. בחורף ובנדידה נראית גם בנופים פתוחים ומישוריים.

העזניה השחורה קיננה בצפון הארץ עד לתחילת המאה ה-20. בעשורים האחרונים היא חולפת וחורפת נדירה, בעיקר בגולן ובגליל. הסבירות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכת כנמוכה.

הסיכויים שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכים כנמוכים, בגלל צמצום האוכלוסייה בדרום-מזרח אירופה, ומצב שמירת הטבע בארצות השכנות (סוריה, לבנון ותורכיה) שאינו מאפשר קיום של אוכלוסייה רציפה מאירופה למזרח התיכון. מאידך, המין מקבל עדיפות גבוהה לביצוע ממשק פעיל להשבתו לטבע (הצופה ומירוז 2015, תכנית ממשק לעופות הדורסים בישראל) בשל תפקידו החשוב באיתור ובפתיחה של פגרים באזורים מיוערים ובמקביל, התבגרות החורשים הטבעיים והנטועים בצפון הארץ.

  • הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN