עיטם לבן-זנב Haliaeetus albicilla

בסכנת הכחדה חמורה CR (D1)
עיטם לבן-זנב שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
העיטם לבן הזנב מוערך כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של אוכלוסייתו, הקטנה מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך העיטם לבן הזנב כמין ש"נכחד באזורנו" (RE). ההטבה במעמד המין משקפת חזרה שלו לקינון בנופי הארץ בשנים האחרונות. העיטם נכחד כמקנן במהלך שנות ה- 1950, והוא שב לקנן בישראל בשנים האחרונות בזכות פרויקט השבה שהחל לשחרר פרטים לטבע בשנות ה- 1990. באביב 2015 נרשמה לראשונה פריחה מוצלחת של גוזל מקן עיטמים בשמורת החולה.
CR הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, עמקים לחים
סטטוס בארץ חורף, יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף מישורים ועמקים, ביצות, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים
צפיפות צומח בינונית, גבוהה
מיקומי קנים עצים
סוגי מזון פגרים, דגים
שיחור מזון במים, על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון התחשמלות והתנגשות בכבלים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים
דורס גדול מאוד וכבד, למעשה זהו הדורס הגדול ביותר בארץ שאינו נמנה עם אוכלי הפגרים. צבעו הכללי חום כהה, ראשו אפור, מקורו הגדול צהוב וזנבו לבן, קצר ומעוין. זהו עוף של בתי גידול לחים, דוגמת אגמים, חופי ימים, בריכות ומאגרים. הוא ניזון בעיקר מדגים, שאותם הוא שולה מפני המים בצלילה שטוחה, וכן מפגרי דגים, מעופות ביצה ומיונקים קטנים.
שני זוגות קיננו בעמק החולה ובמורדות הגלבוע עד ל-1957, אז פסק הקינון בישראל (פז 1986, Shirihai 1996). כ- 50 פרטים שוחררו עד כה מגרעין הרבייה שבחי-בר כרמל, מקצתם שרדו את השנים הראשונות שלאחר השחרור וזוג אחד מתרבה בהצלחה בשמורת החולה מאז 2015. בנוסף, פרטים צעירים מאוכלוסיות מזרח אירופה מזדמנים לישראל במהלך חודשי הנדידה והחורף, והם נצפים בעיקר בדרום הגולן, עמקי הצפון ושפלת יהודה.
עמקים ומישורים לחים ופוריים עם מקווי מים ועצים גבוהים. מקנן בדרך כלל על עצים.
מספר זוגות של עיטמים קיננו בארץ עד לאמצע המאה הקודמת, אז נפסק הקינון עקב ייבוש אגם החולה והשימוש המופרז בחומרי הדברה בחקלאות. העיטמים הצעירים המשוחררים בעשורים האחרונים מגרעין הרבייה נפגעים בעיקר מהתחשמלות, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים וכן מצייד ולכידה, בעיקר כשהם משוטטים אל מחוץ לגבולות ישראל.
המין נכחד כמקנן בישראל בשנות ה- 1950 ועבר השבה לטבע החל מ- 1992. בשנים האחרונות מתקיים קינון אחד בשמורת החולה מדי שנה ובמקביל ממשיך השחרור של פרטים צעירים מגרעין הרבייה.
העיטם לבן הזנב מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל גודל האוכלוסייה המזערי המקנן בארץ. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר העיטם כמין ש"נכחד כמקנן" (RE). השינוי במעמד המין משקף הטבה במצבה של אוכלוסייתו, שבשנים האחרונות שבה לקנן בארץ לאחר הפסקה ממושכת, כתוצאה ממאמצי פרויקט השבה ייעודי.
author name השתתף: יפעת ארצי

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN