עפרוני ענק Melanocorypha calandra

בסכנת הכחדה EN (C1)
עפרוני ענק שצולם על ידי יואב פרלמן
יואב פרלמן
עפרוני הענק מוגדר כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה המתמשכת בגודל אוכלוסייתו. קצב הירידה מוערך בלמעלה מ- 20% בשני דורות (7.6 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר עפרוני הענק כמין ב"סיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה, המתבטאת בצמצום תחום התפוצה ומספר הפרטים.
EN הערכה אזורית נוכחית | NT הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורות נוף הררי, מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח בתה, עשבוניים, חקלאות - גידולי שדה
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון צמחי
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון רעיית יתר, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, נטיעות בשטחי בתה ובמישורי לס

עפרוני גדול יחסית, גדול מזרעית השדה. מקורו גדול וחזק, והראש כולו נראה רחב וכבד.
בצידי החזה בולט צווארון שחור (שהוא ה"ענק" בשמו העברי והוא שהקנה לו את שמו העברי הקודם "צווארוני"). תת-הכנף השחורה בולטת בתעופה, מנוגדת לשפת זרימה לבנה.
הזכרים שרים הן מהאוויר והן מהקרקע, ושירתם חזקה, מסתלסלת וחקיינית במיוחד, מושמעת מוקדם בבוקר ואחר הצהריים לפני השקיעה.

מקייץ מקנן נדיר למדי ומתמעט ברמת הגולן, בגליל המזרחי, במורדות הגלבוע ובשומרון. חולף נדיר בכל חלקי הארץ, ובחורף נצפה גם בנגב הצפוני.
עד לשנות ה- 1980 קינן גם בנגב הצפוני עד למרחב ניצנה - שיבטה בדרום וכן בשפלת יהודה ובעמקים הצפוניים.

מקנן בערבות עשב, כרי מרעה ושולי שדות חקלאיים במישורים, עמקים ורמות, באקלים אירנו-טוראני וים-תיכוני יובשני.

עפרוני הענק חובב אזורים חקלאיים המעובדים בשיטות מסורתיות של שדות קטנים וללא חומרי הדברה. הוא נפגע ככל הנראה מהפיתוח החקלאי, הכולל עיבוד מכני של שדות גדולים ואחידים (מונוקולטוריים) תוך שימוש בחומרי הדברה. באזורים מסוימים דוגמת צפון הנגב נפגע מרעיית-יתר, נטיעות והתרבות מינים מתפרצים. אזורי הקינון העיקריים של המין בארץ הם כיום מזרח השומרון ורמת הגולן. עתידו ברמת הגולן מאויים על ידי תכניות פיתוח רחבות היקף.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

עפרוני הענק מוגדר כמין בסכנת הכחדה בשל התמעטות אוכלוסייתו וצמצום שטחי המחייה שהוא מאכלס. בעשורים האחרונים הוא נסוג משטחים גדולים בצפון הנגב, שפלת יהודה והעמקים הצפוניים. לאור הפיתוח המואץ המתוכנן ברמת הגולן, מומלץ לאתר שטחי מפתח של בתה עשבונית בהם המין מקנן בצפיפות ולהבטיח את שימורם.

מומלץ לאתר שטחי מפתח לשימור עבור מין זה, דוגמת אזורי הקינון ברמת הגולן וסביב בקעת בית נטופה.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אבנר רינות, אסף מירוז, ליאור כסלו, יואב פרלמן, טוביה קאהן, יוסף כיאט, זאב לבינג'ר, רעי סגלי, אייל שוחט

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN