פרס Gypaetus barbatus

נכחד באזורנו RE
פרס שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
הפרס מוערך כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש במהלך שנות ה- 1980 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של מין זה בארץ (פרטים צעירים בודדים הזדמנו לכאן בחודשי החורף). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הפרס כמין שנכחד באזורנו (RE).
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכה אזורית קודמת

NT הערכה עולמית
בתי גידול מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות אלפיני, ים תיכוני, אירנו-טורני, סהרו-סינדי, סודני
תצורות נוף הררי, מצוקים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים מצוקים
סוגי מזון פגרים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, הפרעה ישירה מפעילות אדם, ציד ולכידה

אוכל פגרים גדול ומרשים, בעל כנפיים צרות ומחודדות וזנב ארוך ומעוין. שמו האנגלי, "נשר מזוקן", הוענק לו הודות לציצת נוצות קצרה הבולטת מבסיס מקורו כלפי מטה. הפרס הוא להטוטן אווירי וניחן בקלילות ובכושר תמרון יוצאי דופן יחסית לגודלו. אלה מסייעים לו לדאות ולגלוש לאורך מצוקים וצלעות הרים והוא בין הדורסים היחידים המקננים גם בפסגות גבוהות ביותר כמו ברכסי ההימלאיה.
הפרס חריג גם בהרגלי האכילה שלו - הוא מתמחה בפיצוח עצמות שאותן הוא מטיל מגובה רב על משטח סלע. מפתח-פה ענקי מאפשר לו לבלוע עצמות גדולות בשלמותן. שלא כמו מרבית הנשרים, הוא דורס גם טרף חי ואף יונקים גדולים, שהוא קוטל על ידי הפלתם מראשי מצוקים לתהום.

במאה הקודמת קינן במצוקי הגליל (טריסטרם 1867). 5–10 זוגות קיננו עד לשנות ה- 1950 במזרח שומרון, מדבר יהודה, הנגב והרי אילת (סלע 1975, פרומקין ומן 1984, פז 1986, Shirihai 1996). אוכלוסיית הנגב ומדבר יהודה התמעטה במהלך שנות השבעים והשמונים. קינון ודאי אחרון נרשם במדבר יהודה ב- 1981 (בהט 1986). כיום מזדמן נדיר ביותר בארץ, פרטים בודדים (צעירים ומתבגרים) מזדמנים בגולן, במדבר יהודה ובנגב, מקורם ככל הנראה באוכלוסיות המקננות בטורקיה ובמזרח אירופה.

כחלק מפרויקט "פורשים כנף על העופות הדורסים" (המשותף לחברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה הגנת הטבע), בוצע ניסיון להקים גרעין רבייה לפרסים, שהיווה למעשה חלק מגרעין הרבייה האירופי. באמצע שנות ה- 1990 הובאו לארץ שני זוגות, אך הניסיונות להרבותם כשלו, והפרטים ששרדו הוחזרו לאירופה.

הסבירות שהפרס ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכת כנמוכה. המין קיבל תעדוף נמוך לביצוע ממשק פעיל להשבתו (הצופה ומירוז 2015, תכנית ממשק לעופות הדורסים בישראל) בגלל הגורמים הבאים:
- מרבית גורמי ההכחדה עדין פעילים בשטח, ובעוצמה גבוהה
- הקושי להרבות את המין בשבי ושיעור הרבייה הטבעי הנמוך שלו

כושר הרבייה של הפרס נמוך, הוא מגיע לבגרות מינית רק בגיל 5 – 6 שנים, מחזור הקינון שלו נמשך כמעט שנה ובסיומו מגיע לפריחה לכל היותר גוזל אחד. עובדות אלה, בנוסף לרגישותו הרבה להפרעות אדם ולשינויים בבית גידולו, גורמים להכחדתו בארצות רבות, ביניהן ישראל והמזרח התיכון כולו.

  • הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN