צחיחנית מדבר Eremophila bilopha

עתידו בסכנה VU (A2a,C1,D1)
צחיחנית מדבר שצולם על ידי יואב פרלמן
יואב פרלמן
צחיחנית המדבר מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בהסתמך על גודל האוכלוסייה (קטן מ- 1,000 פרטים) ועל קצב הירידה במספר הפרטים הדוגרים, המוערך בלמעלה מ- 50% בשלושה דורות (13.5 שנה). מאידך, האוכלוסייה המקננת בישראל מהווה חלק מאוכלוסייה נודדת ומשוטטת גדולה יותר, מה שעשוי להקנות לה יתירות ("אפקט הצלה"). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה צחיחנית המדבר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU). השארות המין בסטאטוס סיכון משקפת המשך של מגמת הירידה בגודל האוכלוסייה המקננת ובתחומי שטח המחייה, שמשתנים באופן ניכר משנה לשנה, בהתאם לכמות המשקעים בחבל המדברי.
VU הערכה אזורית נוכחית | VU הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול מישורים במדבר, חולות הנגב והערבה
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין משוטט (נומאדי), נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות סהרו-סינדי
תצורות נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, דיונות חול
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון חסרי חוליות, צמחי
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרס וקיטוע מקומות החיות, הפרעה ישירה מפעילות אדם, נטיעות בשטחי בתה ובמישורי לס

מקייץ-מקנן וחולף נדיר, חלק קטן מהאוכלוסיה ככל הנראה יציב. תפוצת הזוגות המקננים משתנה משנה לשנה, ככל הנראה בגלל שינויים במשקעים ובצומח העונתי. מקנן בחבל המדברי: במערב הנגב במרחב ניצנה שבטה, במרכז הנגב בבמרחב המכתשים, המישר ומישורי פארן (לעיתים רחוקות גם בבקעת צין) ובדרום הנגב בנחלים הגדולים ובבקעת סיירים. הקינון בכל אחד מהאזורים הללו הוא דליל מאוד ומשתנה באופן קיצוני משנה לשנה, כשבשנים מסוימות בחלק מהאזורים אין קינון כלל.

בעבר היה המין שכיח הרבה יותר. בשנות ה- 1960 וה- 1970 קיננו מאות זוגות ברחבי הנגב והערבה, כולל כמה עשרות שקיננו בקביעות באזור ניצנה. במהלך שנות ה- 1980 התמעטו הצחיחניות במערב הנגב עד לזוגות בודדים, ככל הנראה בגלל היעדר מקום חיוּת מתאים שאינו מופר (Shirihai 1996), ובשנות ה- 1990 פסק הקינון גם בערבה.

וואדיות רחבים, מישורי חול ולס ומישורי חמדה, לעיתים עם צומח דליל באזור מדברי צחיח.

שינוי מקומות החיוּת – התייצבות החולות הנודדים במערב הנגב והפיכת מישורי חול ולס בנגב ובערבה לשטחי התיישבות וחקלאות צמצמה במידה ניכרת את מקומות החיוּת המתאימים לצחיחנית.
- הפרעה ישירה – נגרמת עקב פעילות צבא, פעילות רעייה ומטיילים.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אבנר רינות, איתי שני, ליאור כסלו, אסף מירוז, מידד גורן

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN