קטת כתר Pterocles coronatus

עתידו בסכנה VU (C1,C2b)
קטת כתר שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
קטת הכתר מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בהסתמך על גודל האוכלוסייה (קטן מ- 1,000 פרטים) ועל קצב הירידה במספר הפרטים הדוגרים, המוערך כגבוה מ- 20% בשני דורות (11.2 שנה). מאידך, האוכלוסייה המקננת בישראל מהווה חלק מאוכלוסייה משוטטת גדולה יותר, מה שעשוי להקנות לה יתירות ("אפקט הצלה"). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה קטת הכתר כמין "בסכנת הכחדה" (EN). ההטבה לכאורה במעמד המין אינה משקפת הטבה ממשית במצבו, אלא האטה של קצבי הירידה בגודל האוכלוסייה ובתחום המחייה, כמו גם הבדלים בין המהדורות ברמת המידע ובשיטות ההערכה.
VU הערכה אזורית נוכחית | EN הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול מישורים במדבר
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב, מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות סהרו-סינדי
תצורות נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים
תצורות צומח עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון צמחי
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון אינם ידועים

קטה קטנה יחסית וקצרת זנב שגווניה הכלליים חומים חוליים.
לזכר גרון ולחיים בצבע כתום ופס שחור עבה בעל שוליים לבנים סביב המקור בסנטר ובמצח.
הנקבה מנוקדת ומפוספסת בצפיפות, גרונה וצידי ראשה צהבהבים.
בזמן תעופה נחשפים חלקי גוף תחתונים בהירים וניגוד בין סוככות-כנף בהירות לבין אברות שחורות.

הקריאה מקוטעת ומזכירה פטפוט בעל אופי תרנגולי.

יציבה בנגב ובערבה (מדרום לקו דימונה - ירוחם - צאלים). משוטטת על פני שטחים גדולים ומספריה משתנים משנה לשנה בהתאם לכמויות המשקעים ומצאי המזון. יחסית לקטות אחרות היא מתקבצת בלהקות קטנות יותר ומאכלסת אזורים צחיחים יותר.
מאז אמצע שנות ה- 1980 ניכרת ירידה במספרים, במיוחד בחלקו הצפוני של תחום התפוצה.

חמדות צרירים, מישורי-לס ופתחי וואדיות רחבים. מאכלסת מדבר צחיח בלבד ואינה נראית בשדות מעובדים. הקטות עפות לשתות במקווה מים ולכן דרוש להן מקור מים קבוע וזמין בטווח של כמה עשרות קילומטרים מאזורי הקינון.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • צורים ע, לב ק. ( 2008 ). שינויים בתפוצת הקטות בצפון מערב הנגב בעשורים האחרונים. פוסטר. רשות הטבע . והגנים, מחוז דרום. יום המדע אפריל 2008
  • שוחט א, גרניט ב. ( 2010 ). סקר קטות בנגב – קיץ 2010 . דו"ח עבור מחוז דרום של רשות הטבע והגנים.
  • שוחט, א. וגרניט, ב. 2011. סיכום סקר קטות באתרי שתיה בניצנה - קיץ 2011. דו"ח רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומרכז דוכיפת לצפרות ואקולוגיה בירוחם.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, ליאור כסלו, איתי שני, מידד גורן

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN