רחם Neophron percnopterus

בסכנת הכחדה חמורה CR (A2a,A2c,C1)
רחם שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
הרחם מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל הירידה התלולה במספר הפרטים ובשטח המחיה. קצב הירידה בשני מאפיינים אלה מוערך כגדול מ- 80% במשך שלושה דורות (42 שנים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר הרחם כמין ש"עתידו בסכנה" (VU), השינוי במעמד המין משקף החמרה במצב האוכלוסייה וירידה מכ- 100 זוגות דוגרים בתחילת שנות ה- 2000 לכ- 50 זוגות כיום.
CR הערכה אזורית נוכחית | VU הערכה אזורית קודמת

EN הערכה עולמית
בתי גידול מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני, הררי טרשי
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, סהרו-סינדי, סודני
תצורות נוף הררי, מצוקים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקומי קנים מצוקים
סוגי מזון פגרים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון התחשמלות והתנגשות בכבלים, התנחלות רועי צאן ועדריהם בואדיות מצוקיים, פעילות מטיילים וגולשי מצוקים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, פעילות מסוקים וכלי טיס באזורי הקינון, צמצום מקורות המזון, תמותה מוגברת באזורי הנדידה והחריפה, ציד ולכידה

נשר קטן ועדין יחסית, הקטן שבין אוכלי הנבלות באזורנו.
גופו של הבוגר לבן ובתעופה בולט ניגוד בין הגוף וסוככות הכנף הלבנים לבין האברות השחורות. הראש חשוף מנוצות וצהוב, המקור ארוך ודק וקצהו שחור.
באמצעות מקורו העדין קורע הרחם נתחי בשר קטנים מבין עצמות הפגר, הוא צד גם חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים, ומלקט אשפה.
הרחם מוכר כאחד העופות היחידים המשתמשים בכלים.

מקייץ נדיר ברמת הגולן , במדבר יהודה ובנגב. כמה מאות פרטים חולפים על פני הארץ בעונות הנדידה.
בעבר היה נפוץ ביותר וקינן בכל האזורים המצוקיים בישראל, התקבצויות של עשרות ומאות פרטים נראו במזבלות וליד פגרים בכל רחבי הארץ.
האוכלוסייה המקננת בישראל חורפת במזרח אפריקה.

נוף הררי מבותר במגוון של אזורי אקלים. מחוץ לעונת הקינון משוטט גם בבתי גידול פתוחים ומישוריים ועשוי להיזון במזבלות ובקרבה ליישובי אדם.
הקן עצמו חבוי בדרך-כלל במערות ובכוכים שבצוקי סלע.

השינוי בתפוצת המין בארץ הוא קיצוני, משכיח ביותר לנדיר. הירידה הייתה הדרגתית ומתמשכת. בשנות ה- 1960 נעלם כמקנן בכרמל, בשנות ה- 1980 ממערב הגליל וממזרח השומרון ובתחילת שנות ה- 2000 מהגליל המזרחי. בסוף שנות ה- 1980 נספרו קרוב ל-150 זוגות מקננים ואילו כיום מוערכת האוכלוסייה בכ- 45 עד 60 זוגות, מרביתם בנגב ובמדבר יהודה.

הרחם נפגע בארץ מגורמי סיכון רבים, ביניהם התחשמלות, הרעלות (כולל הרעלות עופרת), הפרעות באתרי הקינון וצמצום מקורות המזון. האוכלוסייה המקננת בישראל חורפת במזרח אפריקה וגם שם היא נפגעת, ככל הנראה בעיקר מהרעלות ומהתחשמלויות.

בארץ מבוצעים מאמצים גדולים לשימור ולאישוש אוכלוסיית הרחם. אלה כוללים:
- טיפוח גרעין רבייה ושחרור של פרטים צעירים לטבע
- הגבלת פעילות כלי טיס בגובה נמוך באזורי הקינון
- סילוק פגרי בקר משטחי מרעה למניעת הרעלה של הרחמים מתרופות ווטרינריות
- מאמצים למניעת הרעלה של רחמים מחומרי הדברה חקלאיים

הרחם הוא מין נודד שהיה שכיח ביותר עד לפני מספר עשורים והפך לנדיר ובסכנת הכחדה בכל תחומי תפוצתו. בארץ מבוצעים מאמצים ניכרים לאישוש האוכלוסייה, אך יצוין שבגלל שהרחם הוא מין נודד, שימור אוכלוסייתו הוא מורכב יותר ודורש שיתוף פעולה בינלאומי וביצוע של פעולות באזורי הקינון כמו גם בשטחי החריפה באפריקה.

בנוסף לכל מאמצי השימור שכבר מבוצעים מומלץ להפסיק את השימוש בחימוש עופרת בציד, למניעת הרעלה של הרחמים מעופרת המצטברת בכל הרמות של המערכת האקולוגית. יצוין שבגלל שהרחם הוא מין נודד, שימור אוכלוסייתו הוא מורכב יותר ודורש שיתופי פעולה בינלאומיים.

  • הרלינג, א. 2001. סיכום סקר קינון דורסי יום בשמורת עין גדי. דו"ח רשות הטבע והגנים.
  • מירוז, א. והצופה, א. 2014. סיכום סקר קינון עופות דורסים במדבר יהודה. דו"ח רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרומקין, ר., מן ש., 1984 .קנון דורסים בחבל המדברי של ישראל 1984-1980. העזניה גליון 11. הוצאת החברה להגנת הטבע.
  • פרידמן, ג. 2010. סיכום סקר דורסי יום במחוז צפון. דו"ח עבור רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Mendelssohn, H. 1972. The impact of pesticides on bird life in Israel. ICBP 11:75-104.
  • Mendelssohn, H. 1975. Report on the Status of Some Bird Species in Israel in 1974. I.C.B.P. 12:265-270.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, ליאור כסלו, מידד גורן

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN