רץ מדבר Cursorius cursor

עתידו בסכנה VU (A2c,C1,D1)
רץ מדבר שצולם על ידי עזרא חדד
עזרא חדד
רץ המדבר מוערך כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל אוכלוסייתו הקטנה והמצטמצמת. גודל האוכלוסייה כיום מוערך בפחות מ- 1,000 פרטים בוגרים וקצב הירידה בלמעלה מ- 30% במשך 3 דורות (כ- 22 שנה). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך רץ המדבר כמין ש"עתידו בסכנה" (VU). היציבות במעמד המין משקפת המשך של מגמת הצמצום בגודל האוכלוסייה ובשטחי המחייה.
VU הערכה אזורית נוכחית | VU הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול מישורים במדבר, חולות הנגב והערבה
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות אירנו-טורני, סהרו-סינדי
תצורות נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, דיונות חול
תצורות צומח בתה, עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון רעיית יתר, הרס וקיטוע מקומות החיות, הפרעה ישירה מפעילות אדם, נטיעות בשטחי בתה ובמישורי לס

חופמאי עדין וארך-רגליים המאכלס בתי גידול יובשניים.
בעמידה צבעו חולי אחיד וחלק, עם דגם ראש נאה של פס-עין דק בצבע שחור, גבה לבנה בוהקת וכיפה כחלחלה. שלושת הפסים הללו נפגשים בעורף בצורת משולש הפונה מטה.
הרגליים לבנות-כסופות והמקור שחור, דק וכפוף מעט. עמידתו זקופה מאוד, לעיתים אף מוטה לאחור. בתעופה מתגלה תחתית כנף שחורה המנוגדת לבטן הלבנה. טפיחות הכנף מזכירות תור, עם גלישות ביניים קצרות וגלישה ממושכת לקראת נחיתה.

מקייץ ומקנן בנגב, במיוחד במערבו (אזור ניצנה-שבטה וחולות מערב הנגב), אך גם במזרח הנגב ובצפון הערבה, המישר והנחלים הגדולים. פרטים מעטים מקננים גם בעמק הירדן, מזרח הגליל ודרום הגולן.
חלק קטן מהאוכלוסייה המקננת נשאר גם לחרוף באזורים אלה.
עד לשנות ה- 1980 קינן גם בשפלת יהודה, בבקעת הירדן, במזרח השומרון וברמת מדבר-יהודה, כיום הוא נדיר מאוד באזורים אלה ואינו מקנן מדי שנה.

מאכלס ערוצי ואדיות רחבים ומישורי חול, לס וחמדה בחבל המדברי, שדות יבשים או עם צומח דליל בחבל הערבתי.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

שימור שטחי מפתח של מקום-חיוּת טבעי מוגן, בעיקר בצפון הנגב,
- בשמורות טבע ובשטחים המוגנים הרלוונטיים (דוגמת פארק הלס) - ממשק שטח מוכוון לשימור דוגרי קרקע, כולל טיפול במינים פולשים ומתפרצים.
- הגבלת הרעיה בעונת הקינון באזורי התפוצה העיקריים של המין בצפון הנגב.
- הפסקת הנטיעות במישורי הלס בצפון הנגב ושיקום שטחים שעברו פיתוח והסבה לשטחי נטיעות.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י., אלתרמן, ש. וגרניט, ב. 2011. סקר עופות דוגרים בנחלים הפנימיים, אביב 2011. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Perlman, Y., Shochat, E. and Labinger, Z. 2011. Developing Managment plan for important bird areas in southern Israel. second annual report, Nizzana region and Arava Valley.Israeli Ornithological center, SPNI.
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, יואב פרלמן, ליאור כסלו, נעם וייס, נדב ישראלי, אייל שוחט, עזרא חדד, עמיר בלבן

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN