שדמית אדומת-כנף Glareola pratincola

בסכנת הכחדה EN (C2a1,D1)
שדמית אדומת-כנף שצולם על ידי עזרא חדד
עזרא חדד
שדמית השדות מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתה (פחות מ- 250 פרטים בוגרים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה שדמית השדות כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי במעמד המין משקף התייצבות במספר הפרטים המקננים בשני העשורים האחרונים.
EN הערכה אזורית נוכחית | CR הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול גידולי שדה ושדות בור, עמקים לחים
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורות נוף מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח חקלאות - גידולי שדה
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון באוויר
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, לחצי טריפה מוגברים מצד מינים פולשים ומתפרצים

השדמית היא חופמאי קצר-רגליים ועדין, ניכרת בכנפיה הארוכות, בזנבה המפורץ ובמעופה הקליל והמרחף, המזכיר מעוף של שחפית.
זהו עוף חברותי שחי בלהקות קטנות וניזון בחרקים הניצודים בעיקר באוויר.

שדמית השדות היא מקייצת מקננת נדירה ביותר וחולפת שכיחה למדי.
האוכלוסייה המקננת כיום היא שרידית ומקוטעת, במושבות קטנות בעמק החולה, דרום הגולן, עמק בית שאן ולעיתים גם בשפלת יהודה. השדמיות מקננות בעיקר בשדות חקלאיים ולכן מושפעות מאוד משיטות העיבוד החקלאי, בעמק החולה מבוצע פרויקט שימור בשיתוף החקלאים.
בעבר המין היה מקייץ שכיח ומאות רבות של זוגות קיננו בעמקים הצפוניים והמזרחיים, במישור החוף ובשפלה. ירידה תלולה במספר המושבות ובגודל האוכלוסייה נרשמה החל משנות ה- 1950, והמין נעלם כמעט כליל עד לסוף שנות ה- 1980.

מקננת בחבל הים תיכוני, בעיקר בשדות מעובדים עם צומח נמוך או בשדות מרעה רמוסים וליד מקווי מים. בנדידה נראות השדמיות בכל אזורי הארץ, בשדות חקלאיים ובאזורי בריכות ומאגרים.

חומרי הדברה – השדמית נפגעה קשה מהשימוש האינטנסיבי בקוטלי חרקים, וזו כנראה הסיבה העיקרית לירידה החדה בגודל אוכלוסייתה בשנות ה- 1960 וה- 1970.
- הפרעה ישירה – השדמית מקננת בשדות חקלאיים פעילים דוגמת בוטנים, תירס וכותנה בתחילת תהליך הנביטה, שבהם תנועה רבה של כלים חקלאיים, הפוגעת בהצלחת קינון.
- מינים מתפרצים - גידול בלחצי הטריפה בגלל ריבוי מינים מתפרצים דוגמת עורבים, תנים וחזירים.

מרבית מושבות הקינון מנוטרות מדי שנה ובעזרת שיתוף פעולה עם החקלאים נעשה מאמץ לשמור על הקינים ועל האפרוחים מפני פגיעה.

שדמית אדומת כנף היא מין נודד שהושפע בעבר בעיקר מהשימוש הבלתי מבוקר בחומרי הדברה חקלאיים. אוכלוסיית השדמיות בישראל היא כיום קטנה מאוד ומהווה רק שריד של תפוצתה בעבר, כאשר מרבית מושבות הקינון נמצאות בשטחים חקלאיים והן חשופות לפגיעה מהעיבוד החקלאי. האיום העקרי המשפיע עליה הוא העיבוד החקלאי, הפוגע בהצלחת הקינון.

  • ישראלי, נ., לבינגר, ז., אורון, ט. והצופה, א. 2011. מיזם הגנה על קינון שדמית אדומת כנף בצפון הארץ. דו"ח לקרן דוכיפת.
  • כברה, ל. 2013. קינון שדמית אדומת כנף בעמק החולה - סיכום עונת מחקר ראשונה.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: ליאור כסלו, אסף מירוז, עזרא חדד

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN