שחפית גמדית Sternula albifrons

בסכנת הכחדה EN (A2c)
שחפית גמדית שצולם על ידי משה כהן
משה כהן
השחפית הגמדית מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הצמצום שחל בשטח תחום המחייה שלה בארץ. הירידה מוערכת בלמעלה מ- 80% במשך 3 דורות (32.7 שנה). מאידך, האוכלוסייה המקננת בישראל מהווה חלק מאוכלוסייה נודדת גדולה יותר, מה שעשוי להקנות לה יתירות ("אפקט הצלה"). - במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה השחפית הגמדית "בסיכון נמוך" (NT). השינוי במעמד המין משקף צמצום משמעותי של תחום התפוצה, בנוסף לתלות של המין במאמצי שימור ובממשק פעיל.
EN הערכה אזורית נוכחית | NT הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בריכות מלח, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף בריכות מלח, חוף ים חולי, בתי גידול לחים, גדה חשופה \ עשבונית
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון דגים
שיחור מזון במים
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הפרעה ישירה מפעילות אדם, לחצי טריפה מוגברים מצד מינים פולשים ומתפרצים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

הקטנה שבמיני השחפיות הנצפים בישראל, כל גודלה כגודל בולבול והיא ניכרת בנקל במצחה הלבן, במקורה וברגליה הצהובים. מעופה מהיר ותזזיתי ובשעת ציד היא מרפרפת במהירות בנקודה אחת, מדי פעם צונחת בתלילות לעבר דגיג במים, ומיד שבה ונוסקת בזריזות מופלאה. נודדת למרחקים ארוכים, האוכלוסייה הישראלית חורפת ככל הנראה במזרח אפריקה.

מקייצת מקננת נדירה וחולפת שכיחה למדי, בעיקר לאורך חופי הים התיכון ומפרץ אילת.
נתגלתה לראשונה כמקננת בישראל ב- 1953 בעת ייבוש אגם החולה, והחל משנות ה- 1970 בבריכות המלח בעתלית. מספר הזוגות בעתלית טיפס בהדרגה מזוגות בודדים לכדי 100 - 250 בשנות ה- 1980 וה- 1990 (יוסי אשבול בע"פ) ובמקביל באותן שנים היא קיננה במספרים קטנים גם בעמק החולה, צפון הכנרת ועמק יזרעאל (Shirihai 1996). ניסיונות קינון מעטים לאורך חופי הים התיכון הסתיימו לרוב בכשלונות בגלל הפרעות אדם.
כיום מקננת באופן סדיר במושבת קינון בבריכות המלח בעתלית ומושבות לוויין קטנות נוספות בבריכות דגים ובמאגרים בחוף הכרמל. האוכלוסייה המקננת מגיעה ארצה במהלך אפריל ועוזבת באוגוסט-ספטמבר.
כ- 1,000 זוגות מקננים נצפו בלגונת בארדוויל בצפון סיני בשנות ה- 1970 וה- 1980.

מקננת בחופים חוליים או בשולי דרכי עפר ועל שרטונות חול ובוץ בבריכות ובמאגרים.

האוכלוסייה המקננת בחוף הכרמל מונה כ- 200 עד 260 זוגות.

קינון השחפיות הגמדיות מרוכז כיום כמעט כולו במושבה מרכזית אחת בבריכות המלח בעתלית. עובדה זו כשלעצמה מעמידה את המשך קיומו של המין בארץ בסכנה. לבריכות המלח אין מעמד סטטוטורי מחייב, וחלק מהן עשוי לעבור הסבה ופיתוח. בנוסף, המושבה נפגעת לעיתים מטורפים דוגמת שועלים ותנים, וכן ממחלות דוגמת נגיף ניוקסל (גולדשטיין, כיאט והצופה 2017).

אי הקינון בבריכות המלח בעתלית נמצא תחת ניטור מתמשך, הוא הוגדל והוגבה כדי למנוע הצפות של הקינים וכן גודר כדי למנוע חדירת טורפים. ניסיונות להשיב את השחפיות לקנן בחופי הים התיכון לא צלחו.

השחפית הגמדית היא מין נודד המוגדר בסכנת הכחדה בשל גודלה המצומצם של אוכלוסייתה והתלות שלה בגורמים מלאכותיים ובממשק פעיל. מרבית אוכלוסיית המין בארץ מרוכזת בבריכות המלח בעתלית המהוות שטח תעשייתי פרטי. בעבר תועדו מושבות קינון גדולות בחופי צפון סיני, אך אין בידנו מידע עדכני באשר למצבן.

מומלץ להמשיך בניטור ובכל מאמצי השימור המבוצעים כיום, בכדי להבטיח את עתידו של המין בארץ, המקנן כיום בשטחים שאין להם מעמד סטטוטורי המחייב שימור.

  • גולדשטיין, ע., כיאט, י. והצופה, א. 2017. קינון שחפיות בחוף הכרמל - סיכום עונת 2017.
  • הצופה, א. ומירוז, א. 2009. קינון שחפיות בישראל - תמונת מצב והמלצות לממשק. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: ליאור כסלו, אסף מירוז, יפעת ארצי

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN