שחפית ים Sterna hirundo

עתידו בסכנה VU (A2c)
שחפית ים שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
שחפית ים מוערכת כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בהסתמך על צמצום תחום התפוצה ומספר מושבות הקינון, כשעיקר האוכלוסייה המקננת כיום בארץ מרוכזת במושבה אחת בחוף הכרמל. קצב הירידה בשטח המחייה מוערך כגדול מ- 50% במשך 3 דורות (34.5 שנים). מאידך, האוכלוסייה המקננת בישראל מהווה חלק מאוכלוסייה משוטטת גדולה יותר, מה שעשוי להקנות לה יתירות ("אפקט הצלה"). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערכה שחפית הים כמין "בסיכון נמוך" (NT). ההחמרה במעמד המין נובעת מצמצום תחום התפוצה וירידה במספר מושבות הקינון, למרות שהמספר הכללי של זוגות מקננים לא ירד וכנראה אף עלה בשני העשורים האחרונים.
VU הערכה אזורית נוכחית | NT הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול איים בים, בריכות מלח, מקווי מים בעלי גדה רדודה בוצית או עשבונית
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורות נוף בריכות מלח, איים בחוף הים, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, גדה חשופה \ עשבונית
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון דגים
שיחור מזון במים
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

הנציגה הטיפוסית והשכיחה של הסוג שחפית בישראל, והיחידה המקננת בארץ במספרים ניכרים.
שחפית קטנה יחסית ועדינת גוף, גבה אפור בהיר וגחונה לבן. בלבוש הקיץ הרגליים אדומות, המקור אדום עם קצה שחור.
הכנפיים ארוכות, צרות ומחודדות, הזנב ארוך וממוזלג. בשעת ציד עפה במעגלים או מרפרפת במקום ואז צוללת לתוך המים.

חולפת שכיחה בשתי עונות הנדידה. מקייצת ומקננת במספר מושבות, הגדולות ביותר ממוקמות בחוף הכרמל, והיתר באיי ראש הנקרה ובעמק החולה. גודל האוכלוסייה המקננת עומד על כ- 1,000 זוגות.

דוגרת מושבתית בחופי ימים או באגמים ובריכות בפנים היבשת. המושבה ממוקמת על איים סלעיים, שרטוני בוץ וחול או בחופים בלתי מופרעים. הקן גומה רדודה בקרקע, או מוגבה מעט על ערימת חצץ או חלוקי אבן (במיוחד כשמקננת במים רדודים).
זוגות בודדים או מספר זוגות מאמצים לעיתים לקינון רפסודות, מצופים, צינורות וכד' במקווי מים יבשתיים דוגמת בריכות דגים ומאגרים.

הפרעות אדם ישירות, דוגמת מטיילים ברכבי שטח וברגל (בחופים ובמאגרים), פעילות סירות ודייגים סביב איים בים.
- במקווי מים מלאכותיים נפגעות משינויי מפלס מהירים הגורמים להצפת הקינים או לחשיפתם לטורפים.
- טריפה מוגברת על ידי מינים פולשים ומתפרצים דוגמת תנים, נמיות, שועלים ועורבים.

בשנים האחרונות נערך ניטור מסודר של כל אתרי הקינון. מושבת הקינון הגדולה ביותר היא בבריכות המלח בעתלית, שם הוגדל אי הקינון והוקף בגדר בכדי למנוע הצפה של הקינים וחדירת טורפים למושבה. במספר אתרים נוספים, דוגמת שמורת החולה, נבנו איי קינון מלאכותיים.

  • גולדשטיין, ע., כיאט, י. והצופה, א. 2017. קינון שחפיות בחוף הכרמל - סיכום עונת 2017.
  • הצופה, א. ומירוז, א. 2009. קינון שחפיות בישראל - תמונת מצב והמלצות לממשק. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, ליאור כסלו, יפעת ארצי, עזרא חדד

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN