שליו Coturnix coturnix

בסכנת הכחדה חמורה CR (D1)
שליו שצולם על ידי ליאור כסלו
ליאור כסלו
השליו מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך השליו כמין ב"סיכון נמוך" (NT). ההחמרה במעמד המין משקפת הרעה במצב אוכלוסייתו כמו גם שינויים ברמת המידע ובשיטות ההערכה.
CR הערכה אזורית נוכחית | NT הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול בתה עשבונית, גידולי שדה ושדות בור
סטטוס בארץ חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורות נוף מישורים ועמקים, ואדיות רחבים, מרחב כפרי
תצורות צומח בתה, עשבוניים
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון צמחי
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, תמותה מוגברת באזורי הנדידה והחריפה, ציד ולכידה, נטיעות בשטחי בתה ובמישורי לס

הקטן בתרנגולאים הנצפים בישראל והיחיד מביניהם שמבצע נדידה ארוכת טווח. צבעו הכללי חום, מפוספס בפסי אורך המסווים אותו באופן מושלם בסביבה עשבונית. למעט בזמן הנדידה, הוא בדרך כלל אינו מעופף לטווחים ארוכים ובשעת סכנה נצמד לקרקע עד שמתקרבים אליו מאוד. קריאתו הצורמנית היא זו שמסגירה בדרך כלל את נוכחותו.

מקנן נדיר ביותר וחולף שכיח.
ראובן ענבר (1971) איתר 18 קנים בעמק בית שאן ובשפלת יהודה ותיאר את המין כמקייץ מקנן שכיח למדי.
בשנות ה- 1980 נצפו עשרות פרטים מקייצים מדי שנה ברמת הגולן, העמקים הצפוניים, עמק הירדן ושפלת החוף, ונאספו מספר עדויות לקינון באזורים אלה (Shirihai 1996).
בעשור האחרון נצפו מספר משפחות עם אפרוחים ברמת הגולן ובשפלת יהודה (עזרא חדד, דן שרון, ליאור כסליו, בע"פ).

מקנן בשטחי בתה עשבונית ובשולי שדות חקלאיים הגובלים בשדות בור.

השליו נפגע בארץ ובעולם משינוי והרס מקומות חיותו, בעיקר בעקבות פיתוח והפיכת שטחי בתה, ערבות עשב ושדות בור לשטחים מבונים וחקלאיים. המעבר לחקלאות מודרנית הביא לצמצום אוכלוסיותיו בשל השינוי שהתחולל משדות חקלאיים קטנים ומגוונים לשטחים גדולים ואחידים (מונוקולטוריים) המעובדים על ידי כלים כבדים. בשל נטייתו לקנן בתוך שדות מעובדים, קניו נפגעים פעמים רבות על ידי הממשק החקלאי. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא הציד, השליו ניצוד במספרים גדולים במדינות הים-התיכון, ביניהן מצרים וחופי צפון סיני ורצועת עזה, וגם בישראל השליו הוא עוף מותר בציד (לבעלי רישיון ובעונת הציד בלבד).

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה. החל משנת 2017 (ולפחות עד ל- 2019) נאסר השימוש ב"מכונות שמע" (מכשיר המשמש למשיכת שלווים באמצעות השמעת קריאות שליו מוקלטות) לצורך ציד שלווים.

השליו מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה בשל הירידה התלולה במספר הפרטים המקננים. גודלה המדויק של האוכלוסייה המקננת אינו ידוע, בגלל הקושי להפריד בין פרטים מקננים לפרטים נודדים, כמו גם הקושי לאתר את קיני השלווים או משפחות עם אפרוחים.

בכדי לשמר את המין מומלץ:
- לשמור על שטחי בתה עשבונית פתוחים ורציפים
- ליצור אזורי חיץ עשבוניים סביב שדות חקלאיים
- למזער את מספר השריפות בשטחי בתה
- לצמצם את ציד השלווים ולהגביל את שיטות הצייד המותרות ע"י איסור שימוש באמצעי משיכה קוליים אלקטרוניים.

  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, עזרא חדד, יואב פרלמן

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN