תחמס נובי Caprimulgus nubicus

עתידו בסכנה VU (D1)
תחמס נובי שצולם על ידי יואב פרלמן
יואב פרלמן
התחמס הנובי מוערך כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתו (פחות מ- 250 פרטים בוגרים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר התחמס הנובי כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי לטובה שחל במעמד המין משקף התייצבות ואף הטבה מקומית במצב האוכלוסייה והתפשטות שלה לערבה הצפונית, לאחר שבתחילת שנות ה- 2000 היה מוכר התחמס כמקנן בכיכר סדום בלבד.
VU הערכה אזורית נוכחית | CR הערכה אזורית קודמת

LC הערכה עולמית
בתי גידול מישורים במדבר, מלחות במדבר
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות סודני
תצורות נוף מישורים ועמקים, מלחות
צפיפות צומח בינונית
מיקומי קנים קרקע
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון באוויר
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי

הקטן בתחמסי ישראל, בעל גוון חום – חלודי בהיר, וכתמים לבנים בכנף ובקצות הזנב הבולטים בתעופה. הזוויגים דומים. שירת הזכרים נשמעת כנביחת כלב רחוקה, והיא מושמעת בחודשי האביב והקיץ.
ניזון בעיקר מעשים שאותם הוא מאתר בתצפית מהקרקע, תוך שהוא נעזר בעיקר בחוש הראייה, ולכן פעיל יותר בלילות בהם תאורת הירח חזקה.

יציב ומקייץ-מקנן נדיר בצפון הערבה ובשקע ים המלח. האוכלוסייה מוערכת ב: 60 - 70 זוגות בכיכר סדום, 10 - 20 זוגות בערבה הצפונית, 5 - 10 זוגות בצפון ים המלח וזוגות בודדים בערבה הדרומית (חביב ופרלמן 2016, מורן בקיש בע"פ, נועם וייס בע"פ), סה"כ כ- 75 עד 100 זוגות.
עד לתחילת שנות ה- 1980 היה מקנן מצוי למדי בחלקים נרחבים של עמק הערבה ובקע ים-המלח וכן בעמק הירדן צפונה עד בית-שאן. ירידה חדה במספר הפרטים ובתחום התפוצה נרשמה במהלך שנות ה- 1980, ובסופן הוערכה אוכלוסיית המין ב- 15-20 זוגות בערבה וזוגות בודדים בעמק הירדן ובעמק בית-שאן (Shirihai 1996).

מלחות עם אשלים פזורים, מישורי חמדה ודיונות חול עם צומח דליל באקלים מדברי סודני.

הרס מקומות החיוּת – בעיקר על ידי התרחבות שטחי חקלאות על חשבון מלֵחות.
- הרעלות – המין ככל הנראה נפגע על ידי חומרי הדברה קוטלי-חרקים.
- דריסה ע"י כלי רכב - המין רגיש מאוד לדריסה בגלל נטייתו של התחמס להישאר קפוא על מקומו בעת שהוא מסונוור על ידי פנסי רכב.
- הפרעות ישירות – בעיקר על ידי מטיילים ברכבי-שטח.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

מומלץ לשמר ולהגן סטטוטורית על שטחי ליבה שבהם מתקיים קינון צפוף יחסית של תחמסים.

  • חביב, א. ופרלמן, י. 2016. סיכום ניטור תחמס נובי (Caprimulgus nubicus) במלחת סדום, קיץ 2015. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י. 2005. על מצבו של התחמס הנובי בישראל. העזניה 33, הוצאת טבע הדברים והחברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז, , יובל דקס

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. מידע נוסף באתר birdlife.

הסבר ומילון מונחים
A ירידה בגודל האוכלוסייה ?
A2a
הירידה מוערכת בהסתמך על תוצאות ספירות וסקרים.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
A2c
הירידה מוערכת בהסתמך על צמצום שטח המחייה – על פי מפת התפוסה המשוקללת.
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
לא נכלל בהכרעת דרגת הסיכון בשל אי עמידה בתנאי הסף
C אוכלוסיה קטנה ומצטמצמת ?
C1
נקבע ע"י השוואת נתוני ספירות ארציות או השוואת מפות השפע (עכשווית לעומת 1990)
ספירה מ- 1989
90
90
ספירה מ- 2016
10
10
הפרש: 12.3%
פרק זמן: 6.7 שנים
VU ירידה של 10% מעל 20 שנים
EN ירידה של 30% מעל 10 שנים
CR ירידה של 10% מעל 5 שנים (12.3% על פני 6.7 שנים)
תוצאה סופית
CR
תוצאה סופית
EN
תנאי סף / תרחישים

האוכלוסיה הישראלית מהווה נתח זניח של האוכלוסיה העולמית ולא מובחנת אצלה ירידה - הורדה בשתי דרגות סיכון

I2
מינים בקצה גבול תפוצה עולמי (גודל האוכלוסיה הישראלית ביחס לעולמית ובחינת השינוי בה)
תוצאה סופית
CR
תנאי סף / תרחישים

תלות מוחלטת - העלאת דרגת הסיכון ל-CR

I3
תלות המין בממשק תומך

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. באתר birdlife.

מצב שימור עולמי
VU

כאן כדאי להסביר מה זה אומר ולהפנות לאתר רלוונטי למידע נוסף. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט. קוויז דומור ליאמום בלינך. למידע נוסף.

הערכת סיכון קודמת
EN