מעבר לתוכן העמוד

עורב שחור
Corvus corax

סימן אזהרה קרוב לסיכון
NT (D1)

השתתפו: נדב ישראלי, ליאור כסלו, אסף מירוז, אבנר רינות, יואב פרלמן, אמיר בן-דוב, נעם וייס, רעי סגלי
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

העורב השחור מוערך כמין ב"סיכון נמוך" (NT), בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתו (פחות מ- 1,000 פרטים בוגרים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר העורב השחור כמין "בסכנת הכחדה" (EN). השינוי לטובה שחל במעמד המין משקף הטבה במצב האוכלוסייה והתפשטות שלה, בעיקר במזרח השומרון, מדבר יהודה והר הנגב.
NT הערכה אזורית נוכחית | EN הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני, סהרו-סינדי
תצורת נוף הררי, מצוקים
תצורות צומח חורש, שיחייה
צפיפות צומח בינונית, נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן מצוקים
סוגי מזון אוכלי כל
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת

יציב נדיר למדי. נכחד כמקנן בחבל הים-תיכוני, למעט זוגות ספורים בצפון הגולן.
על פי הערכה, כ- 40 עד 80 זוגות מקננים במדבר-יהודה ובמזרח השומרון, 30 עד 50 זוגות בנגב (מירוז והצופה 2017).
בעבר היה מקנן שכיח בכל החבל הים-תיכוני. כמה מאות זוגות קיננו עד לאמצע המאה ה-20 בחרמון, גולן, גליל, כרמל, שומרון ויהודה דרומה עד לבית-לחם. במהלך שנות ה- 1960 וה- 1970 נרשמה ירידה חדה במספר הפרטים, ככל הנראה כתוצאה מהרעלות. התאוששות מסויימת התרחשה במהלך שנות ה- 1980, ובסופן קיננו בארץ 25–30 זוגות (Shirihai 1996).

נופים הרריים או מצוקיים, בעיקר בחבל הים-תיכוני אך גם בתאי אקלים אחרים, למעט מדבר קיצוני.

1. הרעלות – העורב השחור רגיש מאוד להרעלות כי הוא ניזון גם מפרוקי רגליים ומפגרים קטנים דוגמת מכרסמים. זו ככל הנראה הסיבה העיקרית לירידה הדרמטית בגודל האוכלוסייה.
2. הפרעה ישירה – בעיקר על ידי מטיילים ומטפסי-צוקים.

  • מירוז, א. והצופה, א. 2014. סיכום סקר קינון עופות דורסים במדבר יהודה. דו"ח רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
השתתפו: נדב ישראלי, ליאור כסלו, אסף מירוז, אבנר רינות, יואב פרלמן, אמיר בן-דוב, נעם וייס, רעי סגלי

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
0 0 0 0 0

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

עורב אפור
עורב הודי
עורב קצר-זנב
עורבני