מעבר לתוכן העמוד

צולל ביצות
Aythya nyroca

סימן אזהרה בסכנת הכחדה
EN (A2c,D1)

השתתפו: אסף מירוז, אבנר רינות, עזרא חדד, ליאור כסלו, יובל דקס
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

צולל הביצות מוגדר כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל הירידה בשטח תחום תפוצתו, המוערכת בלמעלה מ- 50% במשך 3 דורות (22.8 שנה), וכן בגלל גודל אוכלוסייתו, הקטנה מ- 250 פרטים בוגרים. במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר צולל הביצות כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי במעמד המין משקף הטבה מסוימת במצב האוכלוסייה יחסית לתחילת שנות ה- 2000, חלקה ככל הנראה נובע משיפור ברמת איסוף המידע.
EN הערכה אזורית נוכחית | CR הערכת אזורית קודמת | NT הערכה עולמית

בתי גידול בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה
סטטוס בארץ מקיץ, חורף, חולף
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב, מין משוטט (נומאדי)
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, סודני
תצורת נוף בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים, גדה סבוכה
צפיפות צומח בינונית
מיקום הקן קרקע, סבך גדה/צמחיה צפה
סוגי מזון חסרי חוליות, צמחי
שיחור מזון במים
גדלי גוף בינוני (500 - 1000 גרם)
גורמי סיכון ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים

מקנן נדיר במאגרי שפלת יהודה ובמאגרים ובולענים באזור ים המלח, וכן חורף וחולף נדיר למדי בגופי מים בכל רחבי הארץ.
עד לאמצע המאה ה-20 היה מקנן מצוי למדי (עשרות ואולי אף מאות זוגות) בצפון הארץ, בעיקר בעמק החולה. הקינון בצפון פסק לאחר יבוש בִּצות החולה ובִּצות נוספות בצפון. בשנות ה- 1970 נתגלה שוב כמקנן, במספרים קטנים ולא מדי שנה. האוכלוסיה המקייצת מנתה בשנות ה- 1980 100–200 פרטים, מרביתם בעמק החולה ובעמקים הצפוניים, אך גם בחוף הכרמל ובגוש דן (פז 1986, Shirihai 1996).
בעשור האחרון נעלם כמעט לגמרי כמקנן בצפון הארץ אך הרחיב את תפוצתו בשפלת יהודה ובדרום ים המלח.

בִּצות ומקווי מים מתוקים המוקפים בסבך צומח.

הסיבה העיקרית להיעלמות צולל הביצות היא הרס ופגיעה במקומות החיות המתאימים לקינון – מקווי מים עטורי צמחיית גדות מפותחת. בנוסף לכך, צייד בלתי מבוקר פוגע במין זה בעולם, ובמידה פחותה גם בארץ. תוכניות לחידוש ולפיתוח מאגרי מים בשפלת יהודה, כולל אטימתם ביריעות פלסטיק וכיסויים בלוחות סולאריים או מתקנים אחרים מאיימות על עתידו של מין זה בישראל.

מאמצי השימור והאישוש של המין כוללים טיפוח של גרעין רבייה (בגן החיות התנכ"י) ושחרור פרטים צעירים לטבע. מאמץ זה מבוצע החל מ- 2015, וטרם נאספו עדויות לגבי הצלחת ההשבה והשתלבות הפרטים המשוחררים באוכלוסיית הבר המקננת.

צולל הביצות הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה בארץ ובעולם בעקבות ניצול יתר והרס של בתי הגידול הלחים. אוכלוסייתו בארץ קטנה מאוד, אף כי בעשורים האחרונים ניכרת מגמה של עלייה במספר הפרטים המקננים והתפשטות של המין בשפלת יהודה ובשקע ים המלח. עתידו של המין בארץ מותנה בקיומם של מאגרים ובריכות המוקפים בסבך גדה.

צולל הביצות מקנן בבריכות ובמאגרי מים שסביבם סבך צמחייה נרחב, ולכן יש לאפשר התפתחות של סבך צומח מסביב למקווי מים. בנוסף, ברווזים צוללים רגישים מאוד להמצאות שייר עופרת בסביבת מקווי המים (Slobodian et al. 2015) ולכן מומלץ להפסיק את השימוש בתחמיש עופרת לציד.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י. 2013. ברווזים נדירים דוגרים בישראל סיכום ניטור קיץ 2013. דו"ח רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  • פרלמן, י. וחביב, א. 2014. ברווזים נדירים דוגרים בישראל סיכום ניטור קיץ 2014. דו"ח רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Slobodian, L., Lewis, M. & Lehmann, C. 2015 (2nd edition). Guidelines on National Legislation for the Protection of Species of Migratory Waterbirds and their Habitats. AEWA Conservation Guidelines No. XX, AEWA Technical Series No. XX, Bonn, Germany.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
השתתפו: אסף מירוז, אבנר רינות, עזרא חדד, ליאור כסלו, יובל דקס

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
0 0 0 0 0

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

ברווז משויש
צחראש לבן
שרשיר
ברכיה