מעבר לתוכן העמוד

יונת סלעים
Columba livia

סימן אזהרה חסר מידע
DD

יונת הסלעים מוגדרת בקטגוריית "מידע חסר" (DD). גורם הסיכון העיקרי שמאיים על יונת הסלעים הוא הכלאה עם יונת הבית המתורבתת, ואין בידנו די נתונים בכדי להעריך את שיעור היונים המוכלאות מתוך כלל האוכלוסייה ואת השפעת ההכלאות על עתידו של המין. במהדורה הקודמת של הספר האדום הוגדרה יונת הסלעים ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR), בשל הערכה שמרבית אוכלוסיות יוני הסלע בישראל הן מעורבות.
DD הערכה אזורית נוכחית | CR הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני, אזור חקלאי כפרי
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני, אירנו-טורני, סהרו-סינדי, סודני
תצורת נוף הררי, מצוקים, מרחב כפרי, מרחב עירוני
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן מצוקים, מבנים וחורבות
סוגי מזון צמחי
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון זיהום גנטי - הכלאה עם זן מבויית

יציב מצוי בכל חלקי הארץ, אך נראה שכל האוכלוסיות מעורבות עם יוני בית.
עד לאמצע המאה ה-20 הייתה יונת הסלעים יציבה מצויה ביותר. להקות בנות אלפי פרטים (של מופע הבר הטהור) נראו ברוב חלקי הארץ. התרחבות השטחים המיושבים החל מאמצע המאה לוותה בהתפשטות יוני הבית, התערבותן בלהקות יוני סלע והעמדת צאצאים מעורבים. בשנות ה- 1980 אפשר היה עדיין לראות במזרח הארץ ובדרומה להקות גדולות (עשרות ומאות) של יוני-סלע במופע-הבר בלבד. אוכלוסיות טהורות אלה הלכו ונעשו נדירות יותר ויותר עם התרחבות השטחים המיושבים והחקלאיים והתפשטות יוני הבית והיונים המעורבות ובשנים האחרונות לא נותרו כמעט אוכלוסיות של יוני-סלע טהורות בלבד.
מלבד בעיית הזיהום הגנטי של יוני הסלע ניכרת גם התמעטות כללית במספרן לעומת סוף המאה ה-19, אז נראו להקות ענק במזרח יהודה, בשומרון ובגליל (טריסטרם 1864).

יוני הסלע מקננות באזורים הרריים, טרשיים ומצוקיים בכל חלקי הארץ, בעיקר ממזרח לקו פרשת המים. הן משוטטות ומחפשות מזון גם בשדות חקלאיים ובשטחי מרעה. היונים המעורבות מקננות גם בתחומי ישובים בכל הארץ.

  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

תפוצה בישראל

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


הפרש שפע יחסי 1990-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
8 12 12 21 19

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר ציפורי ישראל (Shirihai 1996).

שפע יחסי 1980-1990 לפי צפיפות
מידע חסר ספורדי אתרים מוגבלים צפיפות נמוכה צפיפות גבוהה
5 14 14 17 22

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש תפוסה 1990-2020
מידע חסר אין שינוי עלייה בתפוסה ירידה בתפוסה
6 35 1 9

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.

הפרש שפע יחסי 1990-2020
80 עד 100 50 20 עד 30 אין שינוי -20 עד -30 50- -80 עד -100 מידע חסר
0 4 2 22 12 14 11 16

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות
ערך IUCN
הגדרת סיכון לפי הספר האדום
() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

יונת ענק
תור מזרחי
יונת עצים
צוצלת